איך זה Xiaomi Redmi Note 5A? למי שצריך רק טלפון

תשאלו אפילו את האוהדים הכי מושבעים של שאומי (Xiaomi), כאן לדוגמה, אם הם לגמרי מבינים כיום את המיתוג של מכשירי החברה. עד ממש לאחרונה היה די ברור שרמת הדירוג של המיתוג, לפי הסדר מלמטה למעלה, היא Redmi ואז Redmi Note ואז Mi ואז Mi Note ואז בצד או ביחד או למעלה יותר Mi Max ו-Mi Mix. אבל הנה בא הדור החמישי, ואחד המכשירים הראשונים שלו הוא Redmi Note 5A ודי מהר מתברר שהוא דווקא הכי חלש כנראה בחבורה הנוכחית – הגודל הוא גודל Note אבל המעבד והתצורה הכללית הם יותר Redmi מאשר ה -Redmi הנוכחיים שהם בעצם, על הנייר לפחות, לא ממש רעים ובטח יותר טובים ממנו.

אז אולי צריך להבין שמה שמסתיים ב-A זה הכי חלש בעניינים? אולי. בכל מקרה, Redmi Note 5A הוא מכשיר שוק כניסה זול יחסית ואי אפשר להשוות אותו ל-Redmi Note 4 של השנה שעברה.

אולי ל-4A? שמישהו יעזור?

ואתם חושבים שזה נגמר? אז זהו שלא. מכשיר ה-Redmi Note 5A הראשון בו נתקל האתר היה מצויד בחיישן טביעות אצבע. יצא הגורל, שגם הוביל בסופו של דבר לסקירה הזו, שרכישה עבור אדם מבוגר יח

סית הובילה לכך שנרכש עבורו מכשיר שגם כן נקרא Redmi Note 5A, וכתוב על הקופסה באותיות קידוש לבנה על רקע כתום, אבל חיישן עגול מאחורה להניח עליו את האצבע אין ולא קיים. לקח זמן מה להבין שיש בעצם שני Redmi Note 5A בסביבה, וחיישן טביעות האצבע נמצא במכשיר שמצויד ב-3/32 גיגה-בייט זיכרון, ואולי כדי לחסוך עוד כמה גרושים, שאומי הורידו מגרסת ה-2/16 גיגה-בייט את העיגול. הפלסטיק נותר חלק ללא הפרעות.

ולמה סקירה של מכשיר כזה? בעצם, למה לא?

תצורה של מכשיר ברמת הכניסה

כמו הרבה מאוד מכשירים סיניים אחרים שמיועדים לשוק הכניסה בימינו, גם ה-Redmi Note 5A מגיע עם מעבד מרובע ליבות. במקרה שלו מדובר ב-Snapdragon 425 של קוואלקום (Qualcomm) שבפני עצמו מסמן בעצם לאן המכשיר הזה מיועד. ליבות העיבוד עובדות במהירות של 1.4 גיגה-הרץ לכל היותר, והן מלוות בשבב הגרפי המיושן Adreno 308.

המסך לפחות נותר מסך של Note, כלומר בגודל של 5.5 אינץ’. הרזולוציה שלו סבירה עבור מכשיר בקנה מידה כזה, והיא מציעה 1280×720 פיקסלים. הזיכרון כאמור לעיל מסתכם ב-2 גיגה-בייט לעבודה וב-16 גיגה-בייט מובנים לאחסון, ואם פותחים את מגירת הסימים מגלים שיש מקום לשני ננו סים מדור רביעי לצד כרטיס microSD – שלושה בסירה אחת – וזה יכול להיות בנפח של עד 128 גיגה-בייט.

המכשיר תומך ב-4G בלי בעיות, ובאופן לא ממש מפתיע למיצובו ומיתוגו, מבחינת WiFi הוא תומך עד תקן 802.11n ומבחינת בלוטות’ הוא מסתפק בתמיכה בתקן 4.2. אבל שוב ייאמר, סביר במקרה של מכשיר שוק כניסה שכל מה שאפשר לחתוך בקצוות שלו נחתך לצורכי הוזלה.

המצלמה מאחורה היא סטנדרטית לחלוטין ומצוידת בחיישן 13 מגה-פיקסל ואילו הקדמית, כמו מכשירים רבים אחרים, מצוידת בחיישן בגודל של 5 מגה-פיקסל. הסוללה שבפנים היא בקיבולת של 3,080 מילי-אמפר/שעה, וכמו שתראו בהמשך, זה די מספיק.

איך ה-Redmi Note 5A נראה מסביב

אולי קצת מצחיק לומר את זה, אבל העיצוב של Redmi Note 5A הוא כמו של מכשיר מפעם, גם אם בפעם הזו מתכוונים לעבר לא ממש רחוק. למה הכוונה? גב הפלסטיק למשל; לכך שרצועות האנטנה קצת רחבות יותר ממה שמקובל כיום; שכחלק מהעיצוב קו האנטנה למעלה חוצה בדיוק באמצע את המצלמה ואת המבזק שלצידה, וגם הגריל הכפול למטה שבעצם רק מתחת לאחד מהם יש רמקול, ובאמצע ביניהם יש מחבר USB Type-A, כמובן. וכמו שכבר הוזכר לעיל, אין בגב חיישן טביעות אצבע – ממש טעם של פעם.

עם זאת, גם במקרה הזה אין חזרה לגמרי לאחור: הגוף אחוד וסגור. את הסוללה בפנים אם רוצים להחליף, וכנראה שלא תהיה סיבה לעשות זאת אי פעם, צריכים להשתמש בשירותים של טכנאי או לפחות מישהו שיודע לפתוח את הגב בלי להרוס את המכשיר.

אבל מעבר לכך הוא נראה כמו מכשיר שאתה מצפה לראות משאומי פחות או יותר, לפחות משאומי שהכרנו בתחילת דרכה כאן בארץ עם כפתור השליטה בעוצמת הקול בצד ימין שממוקם מעל כפתור ההפעלה ועם מחבר 3.5 מ”מ למעלה שממוקם קרוב יותר לצד שמאל של המכשיר כשבאמצע, למעלה, נמצא חיישן אינפרא אדום ולידו חריר האיפוס.

מה שמפתיע שלמרות הנתונים ההתחלתיים הללו שנראים לא ממש מבטיחים, המכשיר מרגיש מאוד נוח ביד. העובי של המכשיר הוא 7.5 מ”מ וה-150 גרם שלו מאוזנים היטב כשמחזיקים אותו ביד, ואולי בגלל שהגב מפלסטיק, הוא גם מרגיש נעים – טוב, לא כזה נעים. לא להתרגש יותר מדי.

על מערכות הפעלה ועל שימושיות

אל תחפשו אנדרואיד 8.0 עדיין במכשירים של שאומי. החברה רק לאחרונה השלימה את המעבר לאנדרואיד 7 עם MIUI 9 בכל מכשיריה. במצב כזה, במכשיר שוק כניסה, עצם העובד השהוא מגיע עם אנדרואיד 7.1.2 ועם גרסה מעודכנת גלובלית של MIUI 9, זה בסדר גמור ויותר.

וכמו ברוב המקרים, המכשיר עובד חלק, ללא כל בעיות בעיות בגלישה. גם לא תתקלו בבעיה אם תפעילו כמה אפליקציות ביחד, ואפילו אם תנסו להוריד ברקע איזה קובץ אחד או שניים או שלושה אפילו. כל עוד לא מגיעים לכמות מוגזמת של אפליקציות פתוחות, ואין סיבה לעשות זאת באף מכשיר, אין ממש בעיה בתפעול השוטף. אבל ברגע שמעמיסים על המכשיר, או ברגע שמנסים לשחק משחק שהוא קצת יותר מפשוט, והתוצאות בהמשך רק סיפקו עוד הוכחה לכך, המכשיר יורד על הברכיים ומבקש ‘אנא תנו לי לצאת לחופשי’. לומר שזה משהו מיוחד? ברור שלא, זה המחיר של מערכת שמבוססת על ארבע ליבות איטיות.

אבל בעיה אחת צצה מול העיניים, תרתי משמע. המסך קצת כהה מדי. עד כמה כהה? באור יום לא אמורה להיות בעיה, אבל בעצמה של פחות מ-50% וכמעט וכבר לא רואים כלום בתאורה ביתית, וזה חבל.

הרמקול חזק ומפתיע לטובה באיכות שלו ולא צורם גם בעוצמה מלאה עם קצת בס בסביבה, אבל כמו במכשירים אחרים של שאומי, יש ירידה בעוצמה כשמדברים בטלפון. מעניין למה עד עכשיו הבעיה הזו טרם נפתרה לחלוטין.

לא צריך לשמור על שקט כשמצלמים

שימו רגע יד על הלב ותודו: להוציא מכשיר אחד או שניים, שאומי לא ממש מצטיינת בתחום המצלמות, ולא רק במכשירים הזולים שלה. אם אתם זוכרים גם בסקירה של מכשיר הדגל הנוכחי שלה, Mi Mix 2, הייתה התייחסות לכך.

במקרה המסוים של Redmi Note 5A גם אפליקציית הצילום די בסיסית, אבל במידה מסוימת גם מספקת. יש אפקטים, יש אפשרות לצלם פנרומה, יש כל מיני מסננים שנמצאים ממש מתחת ליד, יש סצנות צילום מוגדרות מראש ויש מצב ייפוי לצילומי סלפי. ובאמת, מי שלא מחשיב את עצמו לצלם חובב אפילו, בשביל מה הוא צריך יותר? זה לא מכשיר לצילום תמונות נוף, זה מכשיר לצילום בשליפה ולא יותר.

והתוצאות של הצילומים? די צפויות. דווקא לא רעות בהיבט של צילומי מקרו מקרוב, אבל הרבה פחות טוב כשמנסים לצלם נוף מרוחק. בכל מקרה, קשה לומר שיש אחידות בתמונות המצולמות. לעיתים הפרטים חדים ומדויקים, ולעיתים יש מריחות צבעים וטשטוש גוונים. בנוסף בעת צילום על רקע בהיר מורגשת תופעה של השתלטות הצבע הבהיר, עד כדי אובדן של פרטים קטנים. עם זאת הגוונים חמים ונעימים לעין. אם כל מה שאתם צריכים זה תמונות ל-Facebook או Instagram או כל רשת חברתית אחרת, התמונות בסופו של דבר מספקות את הצורך.

Xiaomi Redmi Note 5A Camera

קצת מבחנים – כי איך אפשר בלי

תסלחו כמובן שאין פה השוואה של Redmi Note 5A למכשירי צמרת, Nokia 8 לדוגמה. הוא לא ממש אמור לרוץ על ידם עם ארבע הליבות ‘האומללות’ שלו. אבל בהשוואה למכשירים דומים בשוק שלו הוא התברר ככזה שביצועיו קצת נמוכים, וזה בא לידי ביטוי טוב, לדוגמה, במבחן ריבוי הליבוי של Geekbench 4 בו הוא השיג תוצאה של 1,888 נקודות בלבד, וזה מבחן בו תתקשו למצוא בשנה האחרונה מכשיר שלא עבר את קו ה-2,00 נקודות. דווקא במבחן הליבה היחידה הוא הוציא תוצאה סבירה לשוק הנמוך עם 685 נקודות. יש הרבה מכשירים טובים יותר שנמצאים בסביבה, כולל ה-Galaxy A7 במהדורת 2017 שקיבל 777 נקודות, ובהיבט לשקל, לא צריך להיות גאון מתמטי כדי לדעת למי התמורה גבוהה יותר, לפחות בנקודה הזו. תוצאה של 44,003 נקודות ב-Antutu 7 השלימה את התמונה של הביצועים הנמוכים יחסית.

לגבי הבדיקות הגרפיות. טוב, בואו נעבור לפסקה הבאה. אין סיבה להכביר מילים: חלש וזהו.

הסוללה דווקא השאירה טעם טוב. כמו שכבר ציינו לעיל המסך של Redmi Note 5A אינו סובל מבהירות יתר, בלשון המעטה, ולכן המחוון בזמן הבדיקה ב-PCMark for Android נותר בעמדה יחסית גבוהה. ולמרות זאת, ולמרות שעל פניו המכשיר מצויד בסוללה שכיום מוגדרת כבינונית, הוא סיים את הבחינה לאחר קרוב קרוב לקו 10 השעות עם 9:57 שעות. לא רק סביר, אלא בהחלט טוב.

ולסיכום

המכשיר נרכש בפחות מ-550 שקל. לא יקר, וכנראה שהתמורה עבורו סבירה. לא יותר מסבירה. אבל היא סבירה רק אם אתם מחפשים לרכוש טלפון שקודם כל ישמש אתכם כטלפון. האדם המסוים שהמכשיר הזה נרכש עבורו אינו, בלשון המעטה, משתמש כבד. יש טלפון? יש אפשרות ל-WhatsApp? אפשר לעשות שיחת וידאו עם הנכד? אפשר לשמוע רדיו? אותו זה מספק, וזה הקו. מעבר לכך, זה לא מחיר שאין לשאומי מכשירים מתחרים, במיוחד עבור מי שלא ממש מפחד להזמין לבד מעבר לים.

פוסטים שכדאי לקרוא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *