הקולות והצבעים: Soundcore Flare 2 – לראות את הצלילים בריקוד מאיר עיניים ב-360 מעלות
במבט ראשון, בוודאי שמוציאים מהקופסה, קצת קשה לראות מה ההבדלים בין Flare 2, הרמקול הנייד החדש יחסית של סאונדקור (Soundcore), לקודמו Flare. אותה צורה ועיצוב, אותם ממדים, אותו סגנון ואפילו אותו צבע – וכשנכנסים לפרטים רואים שהרמקול הזה של מותג המוזיקה של אנקר (Anker) אפילו זהה לקודמו ברוב ההיבטים הטכניים. שניהם כמובן גם משתמשים באותה אפליקציה.
אז מה העניין? במבט שני כבר רואים את ההיבט הכי משמעותי וזה עוד טבעת פלסטיק שקופה למחצה, כשה-Flare 2, שמקיפה את הרמקול לא רק מלמטה אלא גם מלמעלה. מי שיצא לו להכיר את הרמקול המקורי יודע בדיוק מה זה אומר: טבעת צבעונית שיכולה לרקוד לפי המוזיקה, וכאמור בטעם כפול. למעלה יש גם תוספת של עוד שני כפתורי מגע, והרמקול החדש יותר גם קצת יותר גבוה וקצת יותר כבד, ושמפעילים אותו בשיאו הוא גם מציע עוצמת קול אדירה בהשוואה לקודמו.
ואם אתם לא מכירים, וזו ההתקלות הראשונה שלכם עם המשפחה, אז בהמשך תוכלו ללמוד את הכל.
מסביב ל-Flare 2
המבנה של Flare 2 של סאונדקור הוא כמו של גליל עם חצאית קטנה בחלק התחתון שלו, האזור בו ממוקמים הדרביירים העיקריים. מדובר בעיצוב שמוכר למדי בתחום, למרות שברוב המקרים מוצעים הרמקולים כגלילים חלקים, מלמעלה ועד למטה. יש כמובן גם רמקולים מרובעים בשוק, כמו ה-Loop של טלור (Tellur) שכבר נסקר כאן, וכנראה שזו עוד שאלה של טעם וריח.
למרות שהרמקול הנייד הזה עגול לחלוטין, אפשר בהחלט להגדיר ולומר שיש ל-Flare 2 צד קדמי וצד אחורי. יודעים את זה לפי המיקום של הסמליל של החברה בחלק התחתון של הרמקול. בנוסף, בצד השני, בדיוק בזווית של 180 מעלות אליו, ממוקמים שני כפתורי תפעול ראשיים, כפתור ה-Bluetooth וכפתור הבס. מתחתיהם אפשר לפתוח את מכסה הפלסטיק המגן מפני מים כדי לחשוף את חיבור ה-USB-C באמצעותו מטעינים את הרמקול – אם כי כרגיל בחפיצים שכאלה צריכים להסתמך על מטען שיש בבית. אבל זה לא מוצר של 5,000 שקלים, אז זה לא ממש נורא. על מכסה הגומי יש חריטה של שם הרמקול.
הגוף של Flare 2 מתכתי. הוא עטוף בד מחוספס שדבוק אליו היטב ומטיב עם האחיזה של הרמקול. גם אם הידיים רטובות הרמקול לא אמור להחליק מהן. המשקל שלו כ-585 גרם, גובהו כ-16 ס"מ והקוטר המרבי שלו, בחלק התחתון שלו, הוא כ-89 מ"מ.
החלק העליון כאמור קצת קטן יותר והוא מכיל חמישה כפתורי מגע כשכל המשטח כולו עדטוף בסוג של גומי. שניים מהכפתורים תומכים בשינוי עוצמת הקול, של הרמקול עצמו, אך הם לא משנים את עוצמת הקול בהתקן אליו מצמדים את הרמקול. הכפתור האמצעי, המסומן בסמליל של סאונדקור, הוא כפתור ההפעלה/השהיה של המוזיקה. יש גם כפתור בצורת שמש שלחיצה עליו משנה את סגנון התאורה, ויש גם כפתור הפעלה/כיבוי של הרמקול עצמו, כמובן – בלחיצה ארוכה. מעליו יש נקודה קטנה שמראה שהוא פעיל, והיא בצבע של הטבעת מסביב.
ה-Flare 2 ומשהו קצת טכני
שתי טבעות מסביב ל-Flare 2 וזו מאירה וזו גם. יש כמה וכמה מצבים של תאורה, חלקם מגיבים למוזיקה – ועושים את זה לא רע בכלל – חלקם בעלי אפקטים קבועים. בכל מקרה הם ממש לא מציקים לעין גם אם מסתכלים אל עבר הרמקול ישירות, וגם בחדר חשוך לחלוטין. כמוזכר לעיל, אפשר להחיליף מצבים על ידי לחיצה על הכפתור בצורת השמש בחלק העליון של הרמקול, או דרך האפליקציה – ועוד מעט אגיע גם אליה.
מבחינת טכנית מציע Flare 2 שני דרייברים ראשיים היושבים גב אל גב בחלק התחתון של הרמקול שמדגישים בעיקר את הבסים של הרמקול, ואצל צעירים ולא רק, הבסים מאוד חשובים להנאה מהמוזיקה. בגלל המבנה הזה הזווית הטובה ביותר להאזנה היא מקדימה ומאחור, וההסבר על קדימה ואחורה נמצא בפרק הקודם. מעליהם יש עוד שני רמקולים אקטיביים, והם מכוונים בדיוק לאותם כיוונים.
העוצמה של הרמקול לפי נתוני היצרן עומדת על 20 וואט, בהשוואה ל-12 וואט 'בלבד' של קודמו, והסוללה שבתוכו אמורה להספיק ל-12 שעות מוזיקה עם סוללה בנפח עבודה של 5,200 מילי-אמפר/שעה. בפועל בבדיקות לא הצלחתי לעבור יותר מ-10:30 שעות, אבל יכול להיות שזה בגלל שאני שומע מוזיקה בעוצמה גבוהה יחסית – אבל גם כך זה זמן יוצא מן הכלל עבור רמקול נייד. ההטענה פחות מלבבת לדידי. כדי להטעין את הרמקול עד הסוף צריך לחכות כמעט שלוש שעות. חבל שאין סמן חיצוני שמראה מה מצב הסוללה. כדי לדעת מה המצב צריך לבדוק אותו במכשיר אליו מצמדים את הרמקול או באפליקציה. אולי באנקר ימצאו את הדרך לעשות זאתב-Flare 3.
אין חיבור 3.5 מ"מ. אם הסוללה מתרוקנת אי אפשר להמשיך להשתמש ברמקול עד להטענה מחדש. עם 12 שעות עבודה מבחינתי זה לא ממש משנה. בהיבט האישי חוץ מאוזניות המשחק שלי אותן אני מחבר למחשב השולחני – ולא משנה של איזו חברה – כל שאר האוזניות בהן אני משתמש כבר מזמן אלחוטיות, כולל אלו שאני מחבר למחשב לצורך ועידות וידאו. עם זאת יש מיקרופון, כך שבשימוש ביתי אפשר להשתמש בו כדי לענות לשיחות, אם רוצים. האיכות לא מדהימה אבל סבירה ולא שמעתי תלונות מאלו ששוחחתי עמם.
Flare 2 מציע עוד שני היבטים. אחד מהם הוא עמידות למים בתקן IPX7 מה שאומר שגם נפילה למים לא אמורה לגרום לו נזק כלשהו אלא אם מכסה הגומי מאחור אינו סגור היטב. תכונה נוספת זכתה לכינוי PartyCast והיא אומרת שהרמקול שמצמדים יכול להסתנכרן לעוד 100 ואולי קצת יותר רמקולים דומים אחרים שתומכים בתכונה הזו, וכולם ישמיעו את אותה מוזיקה ואת אותה צבעוניות בטבעות למעלה ולמטה. כמובן שלא יכולתי לבדוק את זהנ, אבל לפי החברה מעבר ל-Flare 2 יש עוד כמה רמקולים מתוצרתה שיכולים להסתנכרן כך. פרטים בדף המוצר כולל סרטון שמוכיח את הטענה.
מה עושים עם האפליקציה?
האפליקציה של סאונדקור (אנדרואיד | iOS) קצת מעצבנת כי היא מחייבת רישום לאנקר כדי שניתן יהיה להשתמש בה. לא חייבים אותה כדי להשתמש ב-Flare 2, כי את הרוב אפשר לעשות מהכפתורים במעלה הרמקול, אבל היא חשובה לעדכוני קושחה – ומייד לאחר החיבור היה עדכון כזה אם כי לא ברור מה הוא תיקן, והיא חשובה למי שרוצה לבחור אקולייזר, כולל כזה שאפשר להגדיר לבד. עוד דבר חשוב הוא שבמסך הראשי של הרמקול אפשר להגדיר את עוצמת הקול המרבית שלו – ואם גוררים את האצבע ימינה עד הסוף מבינים עד כמה הוא מציע עוצמה מדהימה לגודל שלו.
אפשר גם לבחור את האפקט שרוצים, שבחלק מהאפשרויות יש כמה אפשריות שמנה כמו בחירת צבעים שיהיו פעילים, ויש גם אפשרות לבחור באופן אקראי את האפקט הבא. יש מוזיקה דרמטית, וזה קצת מגוחך, וחוץ מזה הבחירה הזו מפסיקה את המוזיקה ולאחר בחירת האפקט צריך להפעיל מחדש את המוזיקה. האמת, מיותר משהו, אבל שיהיה.
שימושיות יום יומית
בדקתי את Flare 2 רק מול מספר טלפונים ולא מול המחשב. הסיבה העיקרית היא שמדובר ברמקול נייד שמיועד לשימושם של צעירים, כך שברוב המקרים, אם לא הרוב המכריע, השימוש בו יהיה עם טלפון. הצימוד עצמו די קל. לוחצים על כפתור ה-Bluetooth מאחור עד שהוא מתחיל להבהב, מוצאים את שם הרמקול בתפריט ה-Bluetooth בטלפון, וזהו. לאחר מכן הדלקה של הרמקול מספיקה לחדש את החיבור תוך שנייה או שתיים.
עם זאת אחרי זמן קצר ניתן היה לאבחן שהרמקול לא עובד היטב עם טלפונים ששבב ה-Bluetooth שלהם עדיין שייך לדור הרביעי: גמגומים, קטיעות, כמה שניות שעובד היטב ושוב חוזר על עצמו. זו תופעה שנתקלתי בה כשבדקתי את מקרן הקול SingBar של פיור אקוסטיק (PureAcoustic) מבית סיריוס אלקטרוניקה. בטלפונים עם Bluetooth 5 לא נתקלתי בכל בעיה.
הרמקול אינו חכם, ומלבד כמה צלילי ניתוק וחיבור הוא לא מציע אותות כלשהם. מצד שני כל הכפתורים ללא יוצא מן הכלל מגיבים מצוין ומייד והם נוקשים במידה ראויה ונוחים ללחיצה.
בסאונדקור מכנים את טכנולוגיית הבס שלהם BassUp. בעוצמה גבוהה הבס אכן מורגש היטב, אבל אם אתם לא אוהבים בס, פשוט לחצו על הכפתור הלבן מאחור כדי לבטל את ההדגשה והעוצמה של הבס. אחרי ניסיון או שניים החלטתי לוותר. הביטול של BassUp פוגע בנפח, עומק ובעוצמה של המוזיקה, גם בצלילים הבינוניים והגבוהים. העוצמה, בשיאה, ממלאת בקלות את כל הבית או חדר גדול מאוד. גם בחוץ, בחצר הפתוחה והגדולה שמאחורי הבניין בו אני מתגורר, שמעו היטב את המוזיקה מכל פינה גם בעוצמה של 80% לערך.
האיכות בסך הכל טובה, אבל ככל שהעוצמה עולה היא יורדת, וזה מורגש במיוחד בשירה ובתופים. אין עיוות של הצליל, אבל מורגשת תוספת של רעש לבן, והשירה קצת פחות ברורה אפילו. גם הבס פחות נקי, ואפילו יכול להטריד. אני מצאתי את כי האיזון בין רמות הצלילים השונות די טוב בסופו של דבר, ולא משנה סוג המוזיקה ששידרתי מהטלפון אל הרמקול. בכל מקרה תמיד הרי אפשר לגשת לאפליקציה ולהתחיל לשחק עם האקולייזר – והוא בהחלט משפיע על התוצאה המוזיקלית.
צליל וצבע אחרונים לפני כיבוי של Flare 2
מחרי השוק של Flare 2 של סאונדקור/אנקר הוא סביב ה-350 שקלים ואפשר גם למצוא בפחות. הוא קרוב יותר מבחינת המחיר לרמקולים דומים של JBL, יותר זול באופן ממוצע ממה שסוני (Sony) מציעה, והוא יותר יקר בממוצע, ודי הרבה, ממה ששאומי (Xiaomi) זורקת לשוק – אבל הוא מביא את המערכת הצבעונית הייחודית שלו – וכמו שהבת שלי אמרה אחרי רבע שעה של שימוש – "איזה רמקול מגניב".
התמורה שלו לכסף טובה כשמוסיפים לצבעים את איכות הצלילים הועוצמה שיוצאת מן הגוף הקטן הזה שמחזיק כזכור גם כמעט 12 שעות לאחר טעינה אחת ואת העמידות הגבוהה למים. יש דסקים קטנים שצריכים לשפר, אבל היי, הקיץ של 2022 בדרך.
