ה-X1 בקטן: Lenovo ThinkPad X1 Nano – הרבה יותר קטן, יותר כיף לשימוש, ומה זה יקר
עם השנים שחולפות ל-ThinkPad X1 של לנובו (Lenovo) נוצרה סוג של הילה פרטית משלו. כבר לא צריך אפילו לומר ThinkPad. מספיק שמוסיפים את ה-X1 לשם החברה, וכבר מול העיניים רואים סיבי פחמן, חשים את המשקל הקל בדרך כלל, וגם יודעים שהוא יציע בתצורה את המעבדים הכי חדשים שיש בשוק. בהיבט הזה ה-ThinkPad X1 Nano אינו שונה. אי אפשר לטעות במראה שלו, אבל הוא בכל זאת מצליח לחדש: מדובר במחשב הכי קומפקטי – קרי קטן וקל – שלנובו אי פעם השיקה במשפחת מחשבי העילית העסקיים שלה.
עד כמה קטן? לאו דווקא בעובי שנע, בגרסה בלי מסך המגע שקיבלתי לבדיקה, בין 13.87 מ"מ מקדימה ועד 16.7 מ"מ מאחור. עם צמסך בגודל 13.3 אינץ' לדוגמה, לצורך השוואה, ל-X1 Carbon Gen 9 'הרגיל' החדש, עם מסך 14 אינץ', יש עובי מרבי של 14.9 מ"מ. אבל המידות מרשימות הרבה יותר: 292.8×207.7 מ"מ בלבד עם משקל של 907 גרם מול 314.5×221.6 מ"מ עם משקל של 1.13 ק"ג של אותו Gen 9 המוזכר שורותיים למעלה יותר. המשקל זה, כפי שציינתי, הוא עבור הגרסה שקיבלתי לבדיקה בלי מסך מגע ובלי תמיכה בכרטיס סים. עם התוספות הללו הוא יכול להגיע עד 1 ק"ג ועוד גרם.
אמנם לנובו היא לא החברה הראשונה שמציעה מחשבים קומפקטיים במשקלים של 10% ואף יותר פחות מקו הקילוגרם, אבל זה קורה אצלה בפעם הראשונה לפחות במשפחה העסקית, וזה נחמד. האם זה גם שימושי?
הסיבוב מסביב ל-ThinkPad X1 Nano
כמו הרבה מאוד מחשבים דקים וקלים אחרים, גם ה-Nano 'חוטא' בהיבט היציאות שהוא מציע למשתמשים. בצד הימני כל מה שמוצאים זה את חריצי פליטת החום ואת כפתור ההפעלה/כיבוי של המחשב. מעבר לכך אין חריצים נוספים מאחור. זה אומר שבלנובו לא חששו במחשב המסוים הזה מהתחממות בזמן העבודה, בוודאי לא קיצונית. יש לך סיבה טובה שעוד מעט אחשוף אותה.
מצד שני מה שמוצאים זה שתי יציאות USB-C, הריווח בין שני החיבורים הללו נוח וזה אומר שאפשר חבר שני כבלים בבת אחת אחד ליד השני ללא בעיה, גם אם לדוגמה משתמשים במתאם. אפשר להטעין את המחשב דרך שתי היציאות הללו, אבל עדיף דרך האחורית מבין השתיים שגם משמשת להטענת התקנים חיצוניים אם רוצים.
אמנם עוד לא הצגתי את המפרט הטכני של המחשב, אבל אם ניחשתם שהוא כבר מעודכן לשימוש עם מעבדי Core מהדור ה-11 של אינטל (Intel)' אז אתם צודקים. זה אומר ששתי יציאות ה-USB המוזכרות בפסקה הקודמת הן למעשה יציאות USB 4 והן תומכות ב-Thunderbolt 4, תקן העברת הקבצים המהיר של אינטל.
וזה פחות או יותר מה שיש לראות מסביב, ואם אתם מאלו שאוהבים שבמחשב שלהם יש הרבה יציאות ואפשרויות חיבור כנראה שלא תאהבו את ההיצע של שתי יציאות USB-C בלבד. אבל ככה זה במחשבים דקים וקלים, ולנובו לא המציאה את זה, וזה אומר שכנראה במשרד, ואלי גם בדרכים, תצטרכו להסתובב עם רכזת USB.
כשפותחים את המכסה, ואפשר לפתוח אותו עד ל-180 מעלות, הדבר הראשון שמבחינים בו הוא שבעצם לא רואים בעין שינוי כלשהו במקלדת המסורתית של לנובו במחשבי ה-ThinkPad שלה. ואפילו במבנה הקומפקטי של ה-ThinkPad X1 Nano היא לא מוותרת על שילוב של שתי שיטות השליטה בעכבר. גם בגלל זה משטח השליטה במחשב הזה קצת קטן מדי, אבל כאחד שבדרך כלל מחבר בכל הזדמנות עכבר חיצוני זה לא כל כך משנה – טוב, אם היה מספיק חיבורי USB זה לא היה משנה בעצם. זה אומר שבהיבט הזה צריך קצת להתפשר.
במקרה של המקלדת, עם זאת, באמת שאין שום התפשרות. הירידה אותה ירידה, ההגנה נגד התזות מים אותה הגנה, וגם המקשים המיוחדים לניהול שיחות רשת ממוקמים כרגיל במקשים F9-F11 – כלומר כרגיל בערך בשנתיים האחרונות.
מתחת למקלדת יש חיישן טביעות אצבע סטנדרטי שבבדיקות שביצעתי הוגדר בקלות ותיפקד היטב, ומעל המסך יש שילוב של מצלמת אינפרה-אדום עם מצלמת 720p שמעבר לשיחות וידאו משמשות כמובן גם עם Windows Hello לפתיחת המחשב מנעילה, אם רוצים כמובן. לצדן ומעליהן יש את תריס הפרטיות, אותו מכסה שאפשר להזיז בקלות כדי לכסות את המצלמה באופן מוחלט כשהיא לא בשימוש שעד לא מזמן היה גימיק מסוים, והיום כבר מוצאים בכל המחשבים העסקיים כמעט.
מה שקצת הפתיע אותי הוא שהמסגרת מסביב למסך אינה דקיקה במיוחד, או יש לומר שהיא מורגשת היטב. האם זה אומר שב-X1 Nano Gen.2, אם בכלל יהיה, ניווכח שלנובו יכולה לקצץ עוד קצת בגודל המחשב?
תצורה מעניינת
עד הדור ה-10 של מעבדי ה-Core, אם איני טועה, מעבר למשפחת מעבדי ה-U למחשבים דקים וקלים הייתה לאינטל גם משפחת מעבדי Y עבור טאבלטים ומחשבים עוד יותר דקים ועוד יותר קלים. בעיקר דקים. אז היום יש רק מעבדי U, ואין מעבדי Y באופן רשמי, אבל יש מעבדים עם סיומת 5 ויש מעבדים עם סיומת 0, כלומר לפני ה-G7 בקצה שמצביע בימים אלו על השילוב של השבב הגרפי Iris Xe – ובאני ממליץ לכם בחום לקרוא את הכתבה שהקדשתי לו.
אז זוכרים שהזכרתי לעיל שאני אספר לכם למה ל-ThinkPad X1 Nano יש יחסית מעט מאוד חריצי יציאת אוויר חם? כי כדי לחסוך באוורור ובכל זאת לא לתת למחשב להתחמם, בחרו בלנובו לשבץ במחשב הזה את המעבד Core i7-1160G7. מדובר במעבד ש-TDP ברירת המחדל שלו עומד על 15 וואט, מול 28 וואט במעבדים עם סיומת 5, כמו ה-Core i7-1165G7 ששילבה החברה ב-Yoga 7i ההפיך, ויש לכך כמובן השפעה.
אבל המעבדים של אינטל ניתנים להרצה גם במעטפת צריכת כוח שונה מאשר הגדרת ברירת המחדל. מעבד כדוגמת ה-Core i7-1160G7 ניתן להרצה גם במעטפת של 7 וואט, וההשפעה של כך על מהירות המעבד משמעותית ביותר: המהירות הבסיסית יורדת מ-2.1 גיגה-הרץ ל-900 מגה-הרץ בלבד.
כפי שאתם יכולים לראות בתמונת התצורה לעיל, בלנובו בחרו ב-X1 Nano להריץ את המעבד בהספק של 9 וואט. זה כמובן עוזר לחסוך מאוורר ואת המקום שהוא צריך לתפוס, וכפי שהסברתי לפני דקה וחצי, זה משפיע על הביצועים. במקרה הזה המעבד לא יורד מתחת לקו הגיגות, ולפי הבדיקות הוא עובד במהירות של כ-1.3 גיגה-הרץ בלי טורבו.
וזה לא רק המהירות של המעבד דרך אגב. המפרט של Iris Xe זהה לזה של כל המעבדים עם הסיומת G7, אבל במעבד המסוים הזה הוא עובד במהירות של 1.1 גיגה-הרץ לכל היותר מול 1.3 גיגה-הרץ במעבד של ה-Yoga 7i. בנוסף, מעבדי ה-'0' יכולים לתמוך בזיכרון RAM בנפח מרבי של 32 גיגה-הרץ מסוג LPDDR4x בלבד. בעוד שמעבדי ה-'5' יכולים לתמוך בעד 64 גיגה-בייט RAM שיכול גם להיות DDR4-3200, ובכל מקרה בשני ערוצים כמו כולם.
לנובו מציעה עם המחשב 16 גיגה-בייט RAM שמולחמים ללוח ללא יכולת הרחבה, ובמחשב שהגיע אלי לבדיקה היא צירפה כרטיס אחסון NVMe SSD בנפח נדיב של 1 טרה-בייט.
להשתמש ב-ThinkPad X1 Nano
מסך הIPS בגודל 13 אינץ' של המחשב הקומפקטי הזה מציע רזולוציית 2K (או 2160×1350 פיקסלים), הוא תומך ב-100% ב-sRGB והוא מציע על פניו 450 ניט שאמורה להיות בהירות סבירה. כמו כל חבריו במשפחה הציפוי נגד הסתנוורות עובד באמת, אבל לא לגמרי הייתי מרוצה מהבהירות בפועל. לכל אורך תקופת הבדיקה הרגשתי שהוא מעט כהה לי, במיוחד בחוץ. אולי הרגשה שלי? יכול להיות.
הצירים של המסך, דרך אגב, חזקים מאוד. בכל זווית שמשאירים את המסך הוא יציב ולא זז אלא אם ממש מתכוונים להזיז אותו. מכות קלות גם לא ממש מפריעות.
השימוש באלמנטים של האבטחה עבור פתיחת המחשב ללא סיסמה באמצעות Windows Hello עבר היטב, ולגבי ההקלדה כאמור וכצפוי לא היו שום בעיות. ההרגשה שמשטח השליטה מעט קטן מדי רק הלכה והתחזקה לאורך הבדיקות, ואמנם אני מבין את הרצון של לנובו לשמור על המסורת ועל הגחלת ולא להיפרד משיטת השליטה הכפולה – ומחלק מההיסטוריה של משפחת ה-ThinkPad מהימים שהומצאה ב-IBM – אבל אולי ב-Nano כן אפשר לוותר עליה? בכל מקרה מי שרגיל אליה, ימצא שהיא עובדת כראוי.
המרקם של המכסה נעים למגע, אבל תופס יפה מאוד סימנים של טביעות אצבע, אז צריך מדי פעם לנקות.
הרמקולים נמצאים מאחור, מעל המקלדת ומתחת למסך, והם תומכים ב-Dolby Atmos. הם מציעים צליל איכותי, אבל הוא בינוני מאוד בעוצמתו. מקדימה ומאחור מפוזרים ארבעה מיקרופונים רגישים עם קליטת ב-360 מעלות. זה עוזר לניהול שיחות וידאו, ובהחלט נשמעים היטב כל עוד לא יושבים רחוק מדי מהמחשב.
הביצועים
ההרצה של מבחני Geekbench 5 הובילה את המחשב לביצועים מיטביים של 1,393 נקודות לליבה אחת ו-4,955 נקודות במבחן ריבוי הליבות. שלא במפתיע מדובר בתוצאות נמוכות יותר ממה שהשיגו מחשבי Core i7 אחרים שבדקתי לאורך החודשים האחרונים. זה לא רק בגלל שהרוב מצוידים ב-Core i7-1165G7, שפועל כפי שהזכרתי כבר לעיל ב-28 וואט, זו גם הבחירה של לנובו ב-X1 Nano להריץ את המעבד ב-9 וואט ולא בהספק המלא שלו.
ההפרשים עם זאת לא מהותיים. הם ישנם אבל לא נוראיים. כך למשל ה-Yoga 7i המזכר לעיל הוציא במבחן הזה ציונים של 1,505 ו-4,685 נקודות בהתאמה. טוב יותר בליבה האחת קצת פחות בריבוי הליבות, ומדובר במספרים שפחות או יותר התקבלו גם במחשבים אחרים עם מעבדי Core i7-1165G7 שהוא בכל היבט חזק יותר.
גם בבדיקות אחרות הפערים היו שם למרות הקרבה במעבדים. כך לדוגמה במבחן PCMark 10 הוציא המחשב ציון של 4,599 נקודות וזאת מול ציון של 5,322 נקודות שהוציא באותו מבחן Precision 3560 של דל (Dell) שבדקתי לאחרונה עבור אנשים ומחשבים.
ומה עם הסוללה? לנובו טוענים ל-13 שעות עבודה בערך בעת צפייה בסרטי וידאו. בזמן שהמחשב היה אצלי הוא לא הצליח לעבור יותר מ-8 שעות עבודה רציפות. כלומר הוא יספיק ליום עבודה סטנדרטי מחוץ לבית, אבל כשמגיעים הביתה צריך לזכור לחבר אותו לחשמל לקראת יום העבודה הבא.
ובסופו של דבר?
לא תמיד זה רק ביצועים נטו. לא תמיד זה רק זמן סוללה. לא תמיד זה משקל. יש גם הרגשה של תחושה, ובתחושה ה-ThinkPad X1 Nano מנצח בגדול אם אתם משתמשים עסקיים מהשורה, צרכני תוכן ולא יוצרי תוכן. הוא פשוט מחשב שחובבי ThinkPad, ובמיוחד חובבי X1, יאהבו מאוד לאהוב, ובצדק.
מי שיכול להרשות לעצמו את הרכישה ימצא שפשוט כיף לעבוד עם מחשב כזה, לשאת אותו ממקום למקום, ועוד יותר להוציא אותו מהתיק ולהניח על השולחן מול עיניהם הבוחנות של חברים לעבודה.
הביצועים אולי מופחתים מול מעבדי Core-U דומים מהדור ה-11, בעיקר כשהם פועלים במשנק מלא, אבל עדיין טובים יותר ממעבדי Core-U מהדור ה-10. ושוב, ברוב תרחישי השימוש לא בטוח שרוב המשתמשים בכלל ישימו לב להפרשים האלה.
המחיר, כאמור, ובאופן לא מפתיע, יקר: ThinkPad X1 Nano עולה כ-11,00 אלף שקלים בתצורה בה הוא הגיע אלי לבדיקה.
לו הייתי רוטשילד.
