טעינה המונית: Anker Charger (140W) – להטעין בעוצמה עד ארבעה מכשירים
אני לא יודע עד כמה אנשים מודעים לכמות המכשירים שיש להם בחיים שמצוידים בסוללה פנימית שהופכת אותם לניידים. הם גם מצוידים בחיבור USB-C כדי להטעין את הסוללה הזו. זה כבר מזמן חורג אל הרבה מעבר לעולם הדיגיטלי הישיר שמקיף בעוצמה כבר כל אחד כמעט. אין כמעט, החזון שעמד בבסיס של הגדרת התקן הזה הפך למציאות, ויד מהר יחסית.
בלי ממש לערוך ספירת מלאי, יש לי שייקר, מפוח, שואב אבק ידני, מברגה חשמלית ומכונת גילוח פשוטה שמצוידים בחיבור USB-C. זה בא עוד יותר לביטוי אם אני מגדיל את רשימת המלאי עם כל הדברים 'הממוחשבים' – כמעט תמיד יש לי בבית שניים/שלושה טלפונים שמורצים מסיבה כזו או אחרת, מחשב נייד אחד או שניים, טאבלט אחד, טבעת חכמה או שתיים, שעון חכם, מדפסת מדבקות, וכמובן כמה אוזניות.
טוב נכון שזה הרבה יותר מהממוצע, כי זו העבודה שלי, אבל תחשבו על משפחה עם שלושה ילדים שלא בגיל הגן – אני לא חושב שהרשימה הכוללת של התא המשפחתי הזה תהיה הרבה יותר קצרה.
כך או כך, כיום יותר מתמיד יש צורך במטען שיכול להטעין כמה מכשירים ביחד – גם בגלל שרוב יצרניות הטלפונים מטעמי איכות הסביבה בהצהרות, ומטעמי הכנסה בפועל, כבר לא מספקות מטען באריזה. אבל זה לא רק הרבה יציאות, זה גם הרבה עוצמות הטענה, ומכיוון שיש מחשבים כבר בסביבה, וגם טלפונים שלא מתביישים לספק שהסוללות שלהם תומכות בטעינה בהספק תלת ספרתי, מטען כמו ה-Anker Charger (140W, 4-Port, PD 3.1) הוא משהו שאפשר להגדיר כבר כהכרחי.
אז מה הוא מציע?
המטען הזה של אנקר (Anker), שלא סובל מיצירותית יתר בהגדרת השם שלו, עושה בדיוק מה שהשם שלו מבטיח: מספק עוצמת הטענה מרבית של 140 וואט, יש לו ארבעה חיבורים – שלושה מהם חיבורי USB-C ואחד מהם חיבור USB-A – והוא גם תומך בתקן הטעינה PD 3.1, תקן אותו הגדיר איגוד התקינה USB-IF כבר ב-2021, והוא מאפשר בפועל לבצע הטענה בהספק מרבי של 240 וואט, עם 48 וולט/5 אמפר.

ויש עוד משהו חשוב שצריך להזכיר לגבי המטען הזה של אנקר: מדובר במטען GaN, חומר מוליך למחצה בו משתמשים בתעשיית המטענים, וגם עבור אמצעים חשמליים אחרים, כדי לספק מהירות טעינה גבוהה יותר במארז יחסית קטן.
במטען משולבת בנוסף טכנולוגיה שבאנקר מכנים בשם ActiveShield 2.0. היא מנטרת את החום של המטען באופן פעיל בכל רגע, ומספקת כלים שאמורים לקרר מהר את המטען בעת הצורך, לדוגמה על ידי הורדה זמנית של ההספק בכל היציאות. בנוסף היא מספקת הגנה מפני תקלות חשמל שונות וכן עומס יתר.
עם משקל של 395 גרם מדובר במטען USB יחסית כבר אבל לאורך הזמן שהוא נמצא אצלי בבדיקה זה לא ממש היווה בעיה, ועם משקל כזה אין בעיה לזרוק אותו לתיק שהולכים לפגישה, ישיבה, כנס או סתם לשבת בבית קפה כדי לשנות אווירה.
העיצוב האחר של אנקר
אנקר מציעה עם הnטען הזה עיצוב מאוד שונה מהמקובל: החיבורים שלו נמצאים למטה ולא למעלה. התברר לי שזה קצת מקשה לפעמים על השימושיות – במיוחד כשמחברים לשקע לקיר, והשקע לא בדיוק בגובה הפרצוף אלא יותר בגובה המותניים, כי אז לא ממש רואים את החיבורים למטה, וזה אומר שצריך להפעיל את חוש המימוש אם לא מחברים מראש ארבעה כבלים שישתלשלו מה-Anker Charger 140W.
החלופה במקרה כזה היא לנתק את המטען מהקיר, לחבר את הכבל, ואז להשיב אותו למקומו. לא נורא, אבל לא תמיד נוח, במיוחד אם מהירות משתלבת במשוואה. הרבה יותר נוח לחבר לאמבטיית שקעים על שולחן העבודה.
יש עוד בעיה קטנה: התקע אינו מיושר בקביעות בתוך פלסטיק קשיח כדי להתחבר לשקע. הוא מתקפל. הבעיה שלפעמים הוא מתקפל גם כשהמטען, שכאמור נושא משקל די כבד, מחובר לקיר. לא בריא. חבל שאין מנגנון נעילה קטן שאפשר לשחרר ידנית.
כל הפנים והשמות
יש סיבה מאוד ברורה ומיידית לכך שאנקר בחרה את סגנון חיבור הכבלים הזה. ל-Anker Charger 140W יש מאחור תצוגה גרפית נחמדה מאוד, דרך אגב. זה מתחיל בפרצוף מחייך שמופיע לשתיים/שלוש שניות בעת שמכניסים את התקע למקום, ואחר כך בלחיצה על כפתור המגע מתחת לתצוגה אפשר לעבור בין כמה מצבים.



אפשר לראות כמה טעינה מספקת כל יציאה בכל רגע נתון, כמה הספק מספק המטען באופן כללי בכל רגע נתון, כמה זמן הוא כבר עובד מאז החיבור הראשון שלו לחשמל, ולא פחות חשוב: מה הטמפרטורה שלו.
לאחר דקה של אי שימוש התצוגה נעלמת כדי לשמור עליה מצרות – אם כי לפי אנקר היא אמורה להחזיק מעמד 10,000 ימים, ויש לי הרגשה שעוד לפני זה כנראה תחליפו את המטען הזה באחד אחר.
משחקי המתח
ארבעת החיבורים מאחור מסומנים כ-C1 ,C2 ,C3 ו-A1, והמטרה היא בעצם לעזור למשתמש מה מקבלים בכל יציאה, ומה מקבלים בכל מיני עומסים. לכל אחת מהיציאות הללו יש הספק יציאה מרבי אחר – C1 ו-C2 מספקים עד 140 וואט, C3 מספק עד 40 וואט, ואילו חיבור ה-USB-A מציע לכל היותר 33 וואט.
ההספק בכל יציאה, כאמור, תלוי גם בעומס על המערכת. בחיבור מלא, כלומר ארבעה מכשירים נטענים, ההספקים יורדים בהתאמה ל-65, 45, 12 ו-12 וואט, כך שחשוב להבין לאיזו יציאה לחבר כל מכשיר בעת שעולה צורך שכזה – חבל לתפוס את יציאת ה-65 וואט עם מכשיר שנטען לכל היותר בהספק של 25 וואט, לדוגמה.

יש גם שלובים שונים של הספקים אם מחברים שניים/שלושה מכשירים, למשל C1 + C2 + A1 מאפשר ביציאה השלישית 24 וואט במקום 12 וואט. המדריך מסביר את כל השילובים היטב – אם כי אני מודה ומתוודה שהסיכוי שלי לזכור את כל האפשרויות בעל פה די קלוש – זוכר שהשתיים הראשונות הכי חזקות, והכי חלשה זו יציאה ה-USB-A. וכשיש עומס הטענות, פשוט מטעינים כנראה גם בלי לזכור מה הכי חזק, ומה השילוב הכי טוב.
ולסיכום הטעינה
בסופו של דבר Anker Charger (140W, 4-Port, PD 3.1) מספק מענה לצורך אמיתי, וזה הריבוי המאוד מודרני של מכשירים שצריכים טעינה לסוללה פנימית באמצעות חיבור USB. בכלל, ו-USB-C בפרט – התצוגה בסופו של דבר היא סוג של גימיק, אבל בעבודה השוטפת הוא היה לא פחות נחמד.
יש לזכור עוד דבר חשוב: הספק הטעינה המרבי של כל מכשיר תלוי גם באיכות כבל ה-USB בו משתמשים. יש כבל מתאים אחד באריזה, אבל צריך עוד שניים/שלושה כאלה, לפחות לדעתי. זה בטח לא מזיק גם בבתים יש כמה וכמה מטענים.
אז כמה זה עולה? בחנויות המקוונות מעבר לים אפשר למצוא את המטען במחיר של כ-240 שקלים, וזה עוד לפני שנכנסים לתקופת המבצעים וההנחות, אז אפשר להוריד את העלות בעוד כמה וכמה שקלים – למעשה, בעצם כתיבת שורות אלו אפשר להוריד את המחיר אפילו אל מתחת לקו ה-200 שקלים, כך שבהחלט מקבלים תמורה נאותה לכסף.
.
צילומים: צבי קצבורג
.


