מתיחת מסך: Lenovo Legion R45w-30 – לשים על השולחן 44.5 אינץ' ארוכים במיוחד

מסכי מחשב גדולים הם כבר מזמן לא משהו נדיר. חברות מציעות כיום מסכי מחשב בגדלים שפעם נדמה היה שהם בכלל לא סבירים. אבל כיום על שולחנות עבודה רבים אפשר למצוא מסכים בגודל של טלוויזיות של פעם, ולאו דווקא קטנות – אם תספרו שעל שולחן העבודה שלכם יש מסך 32 אינץ', ואפילו יותר, כנראה שאף אחד לא ירים גבה. לחלופין, משתמשים לא מעטים עובדים עם שני מסכים זה לצד זה כשהם מחלקים ביניהם את העבודה, וגם במקרה כזה לא מפתיע לגלות שני מסכי 27 אינץ' שמונחים זה לצד זה. אבל עדיין די נדיר למצוא מסכים שמציעים תצורת רוחב על, רוחב גדול במיוחד, כמו ה-Legion R45w-30 של לנובו (Lenovo), שהאלכסון שלו נמתח לאורך של לא פחות מ-44.5 אינץ' וגם מציע בדרך יחס היבט של 32:9.

יחס היבט כזה זהה להדבקה של שני מסכים אחד לשני באמצע, אבל בלי המסגרת. למרות שבמחשבים ניידים רבים הנטייה כיום היא להציע מסכים עם יחס היבט של 16:10, על שולחנות העבודה מוצאים ברוב המקרים מסכים ביחס היבט קלאסי של 16:9 – ולא, אומר כבר עכשיו, לעבוד עם מסך 45 אינץ' ביחס היבט קלאסי זה ממש לא אותו דבר.

זהו מסך מחשב שמציעה לנובו אמנם לשוק הגיימרים – טוב אי אפשר לטעות בכך במוצר ששמו כולל את המיתוג Legion – אבל כמו בהרבה מקרים אחרים, שלא לומר מסכים אחרים, מדובר למעשה במסך היברידי שמציע אפשרויות רבות למשתמש ששם אותו על השולחן.

הנתונים הטכניים והכנות

כאמור, Legion R45w-30 הוא מסך משחקים קעור בגודל של 44.5 אינץ'. הוא מבוסס על פאנל VA ביחס היבט של 32:9 שמוביל לרזולוציה של 5120×1440 פיקסלים – DQHD באותיות – מציע בהירות של 450 ניט ויחס ניגודיות של 3,000:1 וקצב ריענון של 165 הרץ שניתן מעט להמהיר עד 170 הרץ. התאורה מאחור מבוססת על WLED.

העיצוב שלו ארוך וצר יחסית עם מידות של 16.4×33.9×109 ס"מ. מעבר לאורך הצפוי, קצת יותר ממטר מצד לצד, גם העומק של המסך יחסית גדול לעומת מסכים אחרים וזאת בגלל שרמת הקיעור שלו עומדת על 1500R. זה עמוק – וזה חלק מחוויית השימוש. עם זאת הגובה שלו, של המסך עצמו, יחסית נראה קטן, ואם מנסים לחשב מבחינת גודל זה פחות או יותר כמו שני מסכי 25 אינץ' ברזולוציית QHD.

הוא תומך ב-95% ממרחב הצבעים DCI-P3, ב-99% ממרחב הצבעים sRGB, בתקן DisplayHDR 400 של VESA וכן בסנכרון מול כרטיסי AMD בתקן FreeSync Premium Pro, כשמעבר לכך יש גם תמיכה ב-ActiveSync.

הוא מציע זוויות צפייה גבוהות של 178/178 מעלות, זווית הטיה של עד 5^o– קדימה ועד 22^o לצד שני, זווית סיבוב של 30^o לכל צד, וניתן להזיז אותו על הזרוע לאורך של 135 מ"מ. המשקל כולל המעמד מגיע ל-12.1 ק"ג, מתוכם 8.3 ק"ג שייכים למסך עצמו.

זהו מסך שצריך להתכונן עבורו עם שולחן מתאים, ולא רק לאורך, אלא גם לעומק: צריך שיהיה מספיק מרחק מהכסא ועד למסך כדי שניתן יהיה לעבוד בנוחות. אסור שהוא יהיה קרוב מדי.

ויותר מכך, צריך להגדיר מראש, או לפחות לחשוב מראש, על כל השימושים שמתכוונים לעשות במסך כדי שיהיה אפשר לחבר את כל הכבלים עוד לפני תחילת השימוש בפועל – כי אחר כך זה די קשה, גם אם יש חוש מישוש מעולה. יותר מכך, דאגתי להעביר בצורה מסודרת את כל הכבלים דרך החריץ הצבוע כחול במעמד של המסך כדי לנסות למנוע בלגאן בחיבור של הכבלים השונים.

מסע מסביב ל-Legion R45w-30

מסכים מודרניים רבים בימינו, במיוחד הגדולים שבחבורה ועוד יותר במיוחד היקרים שם למעלה בצמרת, מוצעים כמסכים היברידיים. מעבר לשימוש העיקרי בהם כמסך, כמובן, היצרניות חושבות על שימושים נוספים שהעיקרי בהם הוא הפיכת המסך לסוג של 'מחשב הכל כלול' – All in One אם העברית מעט מבלבלת אתכם. טוב, כמובן שלא בדיוק, כי המחשב בכל זאת בצד, אבל בחיבור של כבל UAB-A to USB-B אחד אפשר להשאיר את המחשב נתסר מעין ופשוט להתחבר למסך עם כל מה שצריך: עכבר, מקלדת, כונן חיצוני וגם אוזניות, ואפילו נתב רשת. ואם כתבתי את כל זה אז די ברור ש-Legion R45w-30 הוא אולי מסך משחקים, אבל בלנובו בהחלט חשבו על כך שאם הוא כבר בבית, אז למה לא להשתמש בו ליותר?

אבל קודם כל לחיבורים 'ההכרחיים', וזה אומר חיבור DisplayPort 1.4, בו השתמשתי לחיבור מחשב המשחקים השולחני העיקרי שלי, ולצידו שני חיבורי HDMI 2.1 שמתאימים כזכור גם לקונסולות המשחק המודרניות, כולל PlayStation 5 ו-Xbox Series X|S. לצידם יש גם חיבור USB-C שיכגול לתפקד גם הוא בעת הצורך כחיבור DisplayPort 1.4 – בו במצב חלופי להעביר עד 32 גיגה-ביט/לשנייה של נתונים.

החיבור של כבל ה-USB-B למחשב הופך כאמור את המסך למעין רכזת, ובאופן מבוהק כל החיבורים הללו נמצאים מימין לחיבור במסך מאחור. הראשון הוא חיבור רשת מקומית רגיל כך שאם רוצים לחבר נתב למחשב, והמרחק גדול אפשר לעשות את זה כאן, ואעחרי זה שלושה חיבורי USB-A 3.2 Gen 1 וחיבור אוזניות סטנדרטי בגודל 3.5 מ"מ – ואם רוצים להשתמש באודיו באמצעות המסך, חיבור אוזניות או רמקולים חיצוניים לנקודה הזו בהחלט עדיף: 2 רמקולים בעוצמה של 3 וואט ממש לא מספקים את הסחורה לשחקנים, והם במקרה הטוב בינוניים מינוס.

מקדימה בשני הצדדים ולמעלה המסגרת דקיקה יחסית, ובלנובו קוראים לזה NearEdgeless. הצד התחתון עבה פי כמה, 23 מ"מ מול 10 מ"מ בצדדים ו-8 מ"מ למעלה, אבל כל מה שיש בו זה את הלוגו של Legion בקצה השמאלי וכל השאר נקי. הלוגו של לנובו מככב מאחור, קרוב לקצה השמאלי, וממש בקצה למטה, מוצאים את טור כפתורי הבקרה.

ה-OSD של Legion R45w-30

הכפתור העליון, בצבע כחול, הוא למעשה הכפתור שמאפשר לנוע בין האפשרויות השונות בתפריט ההגדרות של התצוגה. השני אחריו מאפשר לבחור ישירות את המבוא בו רוצים להשתמש לצורך השימוש במסך כסוג של רכזת, השלישי נכנס לתפריט ההגדרות עצמו אל בחירת המבוא באופן ידני, ואילו האחרון פשוט מכבה/מדליק את המסך.

באופן די צפוי, התפריט עשיר למדי. מעבר לכך שהוא מציג נתונים מיידיים על החיבור שפעיל באותו רגע, כולל קצב הריענון המדויק בו נעשה שימוש, הוא מציע כמה אפשרויות למשחקים כמו שימוש טכנולוגיית הסנכרון של AMD, כמובן אם יש למשתמש כרטיס מסך שמגיע מהחברה הזו, הצגת קצב פריימים על המסך ועוד. יש גם אפשרויות שונות שקשורות לשימוש ב-DisplayHDR 400 בו תומך המסך או לחלופין דווקא ב-SDR אם רוצים, להפעיל KVM ועוד.

ובין כל האפשרויות יש אחת מאוד מעניינת וקוראים לה True Split. היא ממוקמת בתפריט הגדרת היציאות ונדמה לי שהיא זמינה רק באמצעות תפריט ה-OSD. היא מאפשרת לחלק את המסך בפועל לשני מסכים מבחינת Windows, כך שמי שהגיע אל Legion R45w-30 מעבודה בתצורה של שני מסכים, יכול להמשיך לעבוד כך. החלוקה של המסך היא לשני שליש/שליש כשהמשתמש יכול לבחור באיזה צד יהיה 'המסך הקטן' יותר: ימין או שמאל.

כמו תמיד יש הרבה דברים לראות ולעשות בתפריט וכדאי לעבור ולהתנסות לפחות פעם אחת, וכמו תמיד במסך גדול ובמיוחד במסך כזה שממש צריכים לשים רחוק מהמקלדת והעכבר – והעיניים – קשה מאוד לתפעל את ה-OSD, ועדיף להשתמש בפתרון התוכנה.

תכירו את Accessories and Display Manager

את Accessories and Display Manager הכרתי עוד לפני ששמתי את מסך המשחקים הזה של לנובו על השולחן שלי. זה קרה שבדקתי את Lenovo Go Wireless Vertical Mouse, העכבר האנכי של החברה, עבור הכתבה 'שלושה לדרך: חפיצים של לנובו ששמים בתיק כדי לעבוד מחוץ למשרד'. ברגע שהכנסתי את הדונגל של העכבר לחיבור USB פנוי התוכנה הוקפצה והותקנה.

את המסך היא זיהתה מייד לאחר החיבור ללא בעיה בכלל, ולאחר מכן מוצאים את Legion R45w-30 ברשימת ההתקנים הנתמכים שמחוברים למחשב, ולחיצה עליו פותחת את תפריט ההגדרות עצמו – ואם רוצים, אפשר לעבוד בעברית מלאה, רק חבל שבלנובו לא עשו הגהה לעברית שמוצעת באפליקציה. היא לא נוראה אבל יש דברים קצת מוזרים, כמו ניקוד מיותר פה ושם ושימוש במונחים לא נכונים. לדוגמה בחירת האפשרות 'פתרון הבעיה' בתפריט ההגדרות המתקדמות מאפשר לעברו רזולוציה וקצב ריענון בו זמנית. עוד דוגמה הוא שימוש בניגוד במקום אחד ובניגודיות במקום אחר. כן, דובר עברית נודניק אנוכי – אבל אני מצפה שבמכשירים יקרים הכל יהיה מושלם מבחינת המעטפת, ומדובר פשוט בחסכון זעיר אפילו.

אבל אחרי הנדנוד כרגיל כדאי להתחיל להסתובב ברחבי האפשרויות הרבות עד מאוד שמציעה Accessories and Display Manager המבוססת במקרה של המסך על שימוש בתוכנה של ארטרי (Artery). יש פשוט המון הגדרות שמחולקות בין הגדרות בסיסיות למתקדמות, כולל אפשרות להמהיר את קצב הריענון של המסך מ-165 ל-170 הרץ – לא שימושי במיוחד במקרה שלי, כי איני מתחרה מקצוען, וכלל שמירת פרופילים שונים.

יש גם הגדרות לשימוש בתצוגת PiP (תמונה התוך תמונה) ו-PbP (תמונה לצד תמונה) שחיוניות עבור מי שעובד עם שני מחשבים בו זמנית, ואז גם אפשר להפעיל גם את ה-KVM.

וזה כולל כמובן כלי משחק כמו הצגת קצב פריימים (בטא), הצגת מטרת כיוון במרכז המסך (יש שני סוגים), הצגת שעון (כדי לדעת כמה זמן משחקים), וגם הגדרה של מקשים חמים כדי להפעיל או לבטל את התכונות הללו. אפשק גם לבחור, בלשונית אחרת, הרצת HDR שמותאמת למשחקים ולא כללית, וגם לכוונן לבד את רמת צבעי ה-RGB ותיקון גמא אם צריך. ניתן גם לבחור את רמת זמן התגובה אם רוצים – ועדיף לדעתי להישאר על 'שלב 1' בו ה-MPRT עומד על 1 אלפיות-השנייה.

ויש עוד הגדרה חשובה מאוד עבור מסך בגודל 44.5 אינץ' ברוחב על. היא מכונה בעברית 'מחיצת שולחן עבודה' והיא מיועדת לשימוש ב-Windows והיא מאפשרת להגדיר 'חלונות עבודה' על המסך. נכון שזה קיים כברירת מחדל ב-Windows 11, אבל יש הרבה יותר אפשרויות במה שמציעה לנובו באמצעות התוכנה הזו, וזה גם קל ומהיר יותר לשימוש. פשוט מזיזים את החלון ומטילים למיקום המבוקש שמופיע על המסך. ומה שיותר נאה ומוצלח, אפשר להגדיר פריסות מותאמות באופן אישי במסך 'ציור' מיוחד.

אז איך זה לעבוד עם מסך כזה?

ההפתעה הראשונה שחיכתה הייתה שהתברר לי שיש לי בממצאי, מוכנים להרצה, די הרבה משחקים שתומכים ברזולוציה הרחבה המלאה של המסך באופן מוחלט, אפילו משחיקים ישנים מאוד כמו משחק הנהיגה באוטובוסים האהוב עלי OMSI 2 שחוגג כבר יותר מעשור. גם משחקי תפקידים רבים מותאמים היטב לאירוע, לדוגמה Elder Scroll Online, או Fallout 76 ואפילו אחי הוותיק יותר Fallout: New Vegas. גם משחקי ניהול רבים, ומשחקי אסטרטגיה מותאמים לרזולוציה הזו – אולי בזכות עדכונים לאורך השנים. יש גם לא מעט משחקים שבעת המשחק עצמו ההתאמה בסדר גמור, אבל קטעי המעבר והתפריטים לא נמתחים לכל האורך ומשאירים שוליים רחבים משני הצדדים, לדוגמה Railway Empire. ויש כמובן משחקים שזה לא הולך, ואחד ממשחקי האסטרטגיה שנטשתי עד להודעה חדשה הוא Old World שפשוט לא מצליח להציג היטב את התפריטים – אבל לזכות המפתחים, מופיעה הודעה שיש בעיה ברזולוציה כזו. מקווה שיתקנו. גם את Dragon's Dogma: Dark Arisen הסרתי באכזבה. אי אפשר היה בכלל להגיע למשחק עצמו.

זה כמובן לא אומר שצריך לוותר לגמרי. כמו שהכתבתי לעיל, אפשר לחלק את המסך לשניים עם True Spilt או על ידי חיבור מחשב נוסף והצגתו על המסך בתצורת PbP – אבל זה ממש לא אותו דבר כי אז אז תצוגת המסך היא בצד, ולא משתמשת בכל הרדיוס של ה-Legion R45w-30. למעשה, מצאתי את עצמי בניסיונות הללו מזיז את הראש, או משנה את מקום הישיבה שלי בחוסר נוחות. במשחק בגודל מלא, אפילו לא הזזתי את הראש כדי לקלוט את הפינות, אלא כדי לקרוא טקסטים שהופיעו ממש בקצה. במשחק עצמו התמונה 'זורקת' את עצמה במלואה אל העיניים בזכות הקיעור המסיבי של 1500R.

לא נתקלתי ולא פעם אחת בבעיה של תצוגה, שיהוי או קריעת תצוגה ואני לא חושב שזה בגלל שבמחשב שלי מותקן כרטיס מסך של AMD, במקרה או שלא, כי הוא לא מהשורה הראשונה – טוב, גם לא ממש האחרונה: Radeon RX 7600 אם אתם חייבים לדעת. ברוב המשחקים לא הייתה לי בעיה להגיע לקצב פריימים גבוה, עד גבוה מאוד, והמסך לא נתקל בשום קושי גם בהרצות באיכות הגבוהות ביותר שהכרטיס שלי מאפשר.

הצבעים, ישר מהקופסה, מדויקים מאוד, עם גוונים שחורים עמוקים מאוד וניגודיות טובה. במשחקים שמותאמים ל-HDR התצוגה הייתה נהדרת, אבל במשחקים שלא הפעלת ה-HDR גרמה לעיתים לתצוגה בה הצבעים נראים כאילו נשטפו במים, אבל לא ברמה שמנעה ממני לשחק.

ובכל זאת אי אפשר בלי קצת תלונות. אני חושב שלנובו הייתה צריכה להציע בהירות גבוהה יותר עבור המסך. למרות שעל הנייר הוא מציע 450 ניט, וזה סביר כמובן לחלוטין עבור מסך שמיועד לשימוש ביתי בסופו של דבר, הרגשתי שהוא לא מגיע לשם רוב הזמן. בנוסף, הוא שיקף יותר מדי את הנעשה מאחור כשהוא מאוד רגיש לאור. זה אומר שצריך לקחת בחשבון בזמן תכנון ההצבה/הגדרה של ה-Legion R45w-30 האם יש אור שמש מאחורי הגב בזמן העבודה. לפעמים פשוט ניגשתי וסגרתי את החלון לחלוטין כדי לראות טוב חלקים של המסך – נו, בכל זאת מדובר במסך ענק, לא?

מעבר למשחקים, נהניתי מאוד להשתמש במסך בעבודה השוטפת שלי. כאחד שפותח לצורך העבודה שלו המון חלונות בו זמנית, אבל המון, זה פשוט כיף להשתמש באפשרויות שמציעה התוכנה המלווה כדי לסדר את החלונות, ולכל הפחות בכל רגע נתון היו מולי שלושה חלונות שכל אחד מהם מתאים בפני עצמו למלא מסך 'רגיל'. גם המעבר לעבודה במצב תמונה לצד תמונה, עם חיבור המחשב הנייד שלי, ה-KVM המובנה שקל להגדיר, מוסיפים נקודות עבור מי שצריך הרבה מאוד נדל"ן עבור Windows – וכאמור מי שממש רוצה אפשר 'לעבוד על Windows' ולדמות מצב עבודה של שני מסכים זה לצד זה.

אז לקנות את Legion R45w-30 או לא?

אחרי יותר מחודש של עבודה ומשחק עם Legion R45w-30 של לנובו, אני בבעיה רצינית: אני מאוד מתקשה לראות איך אני חוזר למסך הקודם שלי, מסך משחקים קעור ברזולוציה ובקצב ריענון דומה, אבל 'רק' בגודל של 27 אינץ'. אני די בטוח שכל אחד מכם שהגיע עד לכאן בסקירה הזו יחשוב בדיוק כמוני אם הוא ישים אותו על השולחן לתקופה של יותר מכמה ימים – ואני אפתיע אתכם, זה הרבה יותר מבחינתי בגלל העבודה. טוב, אני קצת משקר לעצמי: זה כל כך כיף לשחק ברזולוציה כזו משחקים שמותאמים אליה.

Legion R45w-30 מספק את ההבטחה שלו באיכות התצוגה, בעיצוב שלו, איכות הצבעים – בדרך כלל – וגם באפשרויות הגמישות הרבות שהוא מספק למשתמשים שצריכים משהו היברידי מלא על השולחן שלהם. אם יש מקום, וצריך הרבה מקום על השולחן, לאורך וגם לעומק, זה מסוג המסכים שפשוט הופכים את חוויית השימוש הממוחשבת לא רק למהנה יותר, אלא גם לפרודוקטיבית יותר.

המחיר של Legion R45w-30 אמנם לא זול, 3,200 שקלים פחות או יותר, אבל מסך לא קונים בכל יום ולאור כל התכונות שהוא מספק, עם עושר החיבורים שלו, התמורה בהחלט טובה וכן, אני יודע שיש עוד מסכי ענק, ואפילו גדולים יותר, בשוק – רק אל תסתפקו ברמקולים המובנים שלו, ממש לא.