פעולת הדפסה: Brother DCP-J785DW – מדפסת הזרקת דיו אלחוטית וזולה יחסית לשימוש

אין ספק שזוהרן של המדפסות כבר התעמעם מזמן. אמנם לא הגענו לעידן בלי הנייר שפעם דיברו עליו רבות, וגם ברור כבר שלא עולם לא נגיע, אבל אנחנו כבר במצב של משהו באמצע. עם זאת בשוק הביתי, וכנראה גם בשוק העסקים הקטנים, מורגשת ירידה חזקה הרבה יותר, וכן, זה אחד הסימנים הברורים ביותר לעידן הדיגיטלי שלנו שמשפיע הרבה יותר על מיעוט ההדפסה מאשר המחשבה על עץ שכורתים בדיוק הרגע ביערות של ברזיל. ואם כבר מדפיסים, רוצים את זה זול, רוצים את זה באיכות טובה, רוצים את זה אלחוטי ורוצים קלות תפעול, וזה לפחות מה שמנסה בראדר (Brother) להציע על הנייר עם DCP-J785DW.

המידות של המדפסת יחסית קומפקטיות, 420x341x172 מ”מ ומשקל של 8.5 ק”ג אבל היא מרגישה הרבה פחות. מבחוץ לא רואים הרבה יותר מדי, להוציא את החיבור לחשמל. אפשר לחבר כבל USB אל המחשב, אם לא סומכים על חיבור WiFi, אבל אז צריך להרים את המכסה הפנימי כדי למצוא את החיבור ואת התעלה שמוליכה את הכבל החוצה באופן מסודר – עיצוב מוכר אצל בראדר מזה שנים, שמונע את תזוזת הכבל בגין מגע או משיכה מקריים.

למעלה יש מזין ניירות שאפשר לפתוח אותו בקלות לפי הצורך, וגם לסגור. אין סיבה שיישאר פתוח ויתמלא אבק אם לא צריך לצלם מסמכים. אבל הוא גם מציג אחת מהבעיות בעיצוב: לעומת רוב המדפסת הוא עשוי מפלסטיק שנרגיש, נראה וגם זהה כמו רכיב יחסית זול. ההרגשה הזו, של חלק יחסית זול שלא מתאים לגמרי לגוף ולהרגשה שמעבירה המדפסת, מתחזקת עוד יותר שפותחים את מגירת ההזנה הראשית – שיכולה להכיל עד 100 דפים רגילים ומעליהם עוד 20 דפים לתמונות. היא זזה, היא לא נפתחת לפעמים מספיק טוב באופן מיידי, והסגירה וההתאמה של הדפים למקומם דורשת שיפור. זה לא נורא, אבל חבל שזה כך, וזה קצת מביך לראות את החלקים זזים זה לעומת זה כמשמחזירים אותה למקום – ובזהירות.

מאחור יש עוד ידית פלסטיק בצבע כחול שמשיכה שלה פתוחת מגש הזנה נוסף לדפים יחידים, עבור גדלים ואיכויות שונות של דפים מאלו שנמצאים במגירת ההזנה הראשית. איכות הפלסטיק רק במעט טובה יותר מזו של המגירה. קצת חבל, אבל לא משהו שאי אפשר לחיות איתו.

שימושיות פיזית

מקדימה, בצד ימין למטה, מוצאים את תא מחסניות הדיו. ההכנסה קלה, יציבה, ועל המסך – עוד מעט ידובר גם בו – אפשר לראות אם הן הוכנסו היטב. אנקדוטה קלה: קשה שלא לאהוב את דרך הגשת המחסניות שמגיעות מונות עם מנעול וואקום מפלסטיק שמגן היטב מפני נזילות ומכות אפשרויות, וגם נפתח בקלות לפני ההכנסה.

מצד שני יש תא שפתיחחו חושפת אפשרות לחבר התקן אחסון נייד מבוסס USB או כרטיסי זיכרון. החיבור שלהם למדפסת מציג אותם במחשב ככונן אחסון, כרגיל.

אבל האלמנט הכי בולט הוא כמובן מסך המגע שמשולב בלוח שניתן לפתוח ולסגור בקלות – ואין סיבה שלא לסגור אותו אם לא צריך להשתמש במסך. המסך הוא בגודל 6.3 ס”מ והוא נוח מאוד לשימוש, אם כי אסור למהר עם הלחיצות כי בכל זאת לא מדובר במסך של טלפון. המסך מואר היטב, ברור לחלוטין מה צריך לעשות, והכל נגיש בצורה נוחה מאוד. בבראדר בהחלט עשו עבודה בהיבט הזה.

אחד ההיבטים של זה הוא החיבור הכל כך לרשת. אפשר להשתמש בכפתור ה-WPS של הנתב בבית/משרד אם יש כזה, אבל באותה מידה אפשר לבצע התחברות בדיוק כמו בטלפון חכם. המקלדת אולי אינה נוחה מספיק, אבל לצורך החד פעמי של הכנסת הסיסמה, היא עובדת היטב. ושוב, הכי חשוב שממש לא צריך לנחש כלום כי הכל נגיש בצורה ברורה כל כך – למעשה, זו מדפסת שהוציאה את החיבור האלחוטי מרשימת הדברים שקשה לעשות בעת חיבור מדפסת, ולא מריך בכלל לחבר את הכבל למחשב כדי לעשות זאת. פשוט עובד מצוין.

גם כל האפשרויות האחרות מגיעות תחת תפריטים קלים להבנה, קלים להגדרה, וטוב שכך – במיוחד בהיבט של צילום המסמכים.

שימושיות אפליקטיבית

הדרישה כיום לספק את היכולת להדפיס ישירות מהטלפון החכם היא טבעית לחלוטין בעולם דיגיטלי מבוסס קישוריות אלחוטית. יצרניות המדפסות כמובן מודעות לכך היטב, וזו לא דרישה מיוחדת במינה עבורן, ובמקרה של בראדר זה בא לידי ביטוי באפליקציה בשם Broher iPrint&Scan שמציגה ממשק מאוד בסיסי, אבל בסופו של דבר גם מאוד קל לשימוש שעושה היטב את העבודה.

כמובן שכדי ליצור את החיבור בין האפליקציה למדפסת היא והטלפון חייבים להיות מחוברים לאותה רשת אלחוטית, אבל מאותו רגע הזיהוי של המדפסת מיידי, ואפשר להדפיס מכל מקום. אפשר גם לראות אם יש מספיק דיו במדפסת, האם היא פעילה באותו רגע, ועוד כמה הגדרות.

קצת מוזר לגלות במסך הראשי של האפליקציה אפשרויות שמיועדות לסורקים ומצלמים מסמכים, כי קצת קשה לדמיין כיצד עושים פעולות כאלו שלא נמצאים ליד המדפסת ואז מדוע להשתמש בטלפון, אבל בכל הקשור להדפסה מדובר באפליקציה יעילה מיועד, כאמור לעיל, שמאפשרת בקלות לשלוט בהגדרות ההדפסה. אפשר לקבוע את איכותה, האם להשאיר מסגרת וכדומה, ויש גם כלים בסיסיים ליישור תמונה, למתיחה ואף לבחור להדפיס חלק בלבד.

אפשר לבחור את התמונה ישירות מהאפליקציה, אבל ממש לא חובה. ההיפך. אולי הגיוני יותר לשלוח להדפסה תמונה, כשפוגשים אחת שבאמת רוצים להדפיס, ישירות מהגלריה ואפשר לעשות זאת בקלות: פשוט משתפים אותה עם האפליקציה בדיוק כמו ששולחים אותה לרשת חברתית כזו או אחרת.

ולא רק תמונות. אפשר להדפיס כל מסמך, באותן דרכים בדיוק כמוזכרות לעיל, ובדיקות התברר שגם מסמכי Word מודפסים בקלות, אם כי לוקח ל-Broher iPrint&Scan זמן מה לתרגם את הקובץ ולהגין אותו להדפסה – אולי בגלל שהיא הופכת אותו לתמונה?

כך או כך, בבדיקות עלה כי תמונה על דף A4 מלא ללא שוליים בכלל באיכות רגילה של 80gsm, בוקעת מהמדפסת למגש האיסוף 90 שניות לאחר. לא נורא בכלל. הטקסט במסמכי Word היה ברור ונקי לחלוטין ללא בעיות כלשהן.

במחשב מבוסס Windows 10 יש יישום עזר שמטרתו לספק נגישות לכל מיני היבטים שקשורים לעבודה עם המדפסת, אבל את עיקר העבודה מבצעים באמצעות ControlCenter 4, כולל כמובן סוגי סריקות שונות, וכן אפשרות לבחור להדפיס תמונות על ידי שימוש במעין מנהל קבצים, עם אפשרות לבחור מתוך כרטיסי זיכרון שמכניסים למדפסת או התקני USB שמחברים אליה. יישום תקני למדי מהסוג שמצפים לו עם כל מדפסת של כל חברה, והוא עושה את העבודה היטב.

על מהירות, או שאולי איטיות?

בדף המוצר שנשלח לגבי DCP-J785DW מספרת בראדר שמהירויות ההדפסה של המדפסת עומדות על 27 עמודים לדקה בשחור לבן ועל 23 עמודים לדקה עבור בדיקות צבע. כמובן שמדובר בקצב מרבי, וכמובן שמדובר עבור דפים בכיסוי של 5%, וגם אם אפשר, להעביר את המדפסת למצב הדפסה מהירה. וזה בדיוק המבחן שהיא עברה.

הבדיקה הראשונה הייתה מספר הדפסות מ-Word של מסמך שהוכן על בסיס גופן Arial 11, וכאמור, המדפסת כוונה להדפסה מהירה וכן להשתמש בצבעי שחור לבן/בלבד. בממוצע 27 הדפסות הסתיימו לאחר כ-1:08 דקות, כלומר 8 שניות ‘מאוחר מדי’. זה אומר שבדקה הספיקה DCP-J785DW להדפיס כ-24 דפים, וזה קרוב מספיק להצהרות שלה. אם תרצו, אפשר להוריד 8 וחצי שניות בממוצע בהן לקח למדפסת להגיב מהרגע שכפתור ההדפסה הגיב ללחיצה במחשב, ואז זה בדיוק. כן, קצת התחכמות. בכל מקרה, המדפסת הייתה מוכנה לפעילות לפני שההדפסה נשלחה אליה.

לעומת הבדיקה בשחור לבן, בדיקת ההדפסה בצבע לא התקרבה לתוצאות שהבטיחה בראדר כתוצאות מרביות. לצורך בדקית ההדפסה בצבע נשלחה למדפסת הדפסה פשוטה יחסית מבין הדפים המרכיבים את תקן ISO/SEC 24734 לבדיקת מהירות הדפסה בפורמט PDF. הדף האחרון מבין ה-23 הדפים שנשלחו להדפסה, ושוב תוך הקפדה על איכות הדפסה נמוכה, סיים לצאת מהמדפסת לאחר כ-1:51 דקות. התרגום בפועל הוא פחות מ-10 דפים לדקה. בבדיקה של הדפסת הקובץ המלאה לאורך כמה דקות, המהירות השתפרה עד כדי 15 דפים. בבדיקה בקובץ Word, לפי התקן, הסתיימו 3 סטים של הדפסה – או 12 דפים – אחרי 48 שניות, או כ-15 דפים לדקה. שוב, קצת רחוק מהמצופה.

ומה עם מהירות הצילום? קודם כל לא משנה היכן מניחים את המסמך שרוצים לצלם. לאחר כמה בדיקות התברר שמהירות הצילום ממזין המסמכים העליון זהה כמעט לחלוטין לזו של מהירות הצילום בעת שמניחים את המסמך על משטח הזכוכית. בכל מקרה הממוצע פחות או יותר עמד על 1:04 דקות לצילום של 10 מסמכים, שלצורך הבדיקה המסמך שצולם היה מסמך ה-5% בשחור לבן ששימש לצורך בדיקת מהירות ההדפסה, אך בהדפסה באיכות טובה, ואפשרות הצילום המהירה נבחרה מלוח הבקרה של המדפסת. זה אומר קצת פחות מ-10 עמודים לדקה, וכמובן שלא צריך להיות גאון מתמטי כדי לחשב זאת במקרה המסוים הזה. המסקנה? אם הבחירה היא בין להדפיס מסמך לבין לצלם אותו, לכו במקרה של DCP-J785DW על הדפסה.

קצת איכות הדפסה – כי זה גם חשוב

אם מישהו אומר עכשיו מה זה משנה איכות הדפסה? שמים על נורמל ומה שיוצא יוצא, קצת פחות קצת יותר טוב, זה לא ממש משנה. לגבי הדפסות טקסט, אולי יש בזה משהו, אבל תסכימו שאם כבר מדפיסים תמונה בצבע רוצים שהיא תראה טוב.

לצורך בדיקת הטקסטים הודפס דף ממסך Word באיכות טובה בכמה גופנים ובכמה גדלים. בבחינת ההדפסה בעיניים, לא נראתה כל בעיה בהדפסה ולא משנה מה היה גודל הדופן, כולל בגופן בגודל 8 נקודות. בהגדלה רבה ניתן היה לראות שבגופן בגודל 8 היו פה ושם כמה בריחות מהשורה, קלות מאוד, ופה ושם נקודה חסרה. לא יותר, ולא מורגש כמעט בעין כאמור. ויותר מכך, ברוב הגופנים שנבדקו לא הייתה כל בעיה גם בגופן 8 – ואולי כי פשוט כבר כנראה מזמן אין בעיות דיוק במדפסות הזרקת דיו מודרניות.

לגבי הדפסה באיכות צבע ניתן היה להחבין בבדיקות ההדפסה כי הצבעים על הדף נראו מעט שטופים לעומת התמונה המקורית, ובנקודות מסוימות, בתמונות בהן היו שמיים בהירים במיוחד, לדוגמה, הבהירות השתלטה קצת על התמונה ומעט פרטים נעלמו. בהדפסה על דף רגיל, באיכות רגילה, התופעות הללו רק התחזקו, אבל בכל זאת האיכות הגלובלית יותר מסבירה, ועבור תמונות שרוצים להדביק למקרר, ואפילו להראות למשפחה, האיכות מספיק טובה. בכל מקרה, אין טשטוש פרטים ברוב המכריע של המקרים, יש הפרדה טובה בין הגוונים וגם החדות הכללית של התמונה יותר מסבירה. לא תמונה שמקבלים בפיתוח בצלמניה – אבל עבור איכות ביתית זה סביר ויותר עבור רוב הצרכים.

עלויות ומחירים על השולחן

המכל השחור של DCP-J785DW מספיק ל-2,400 דפים לפי החברה ומחירו 149 שקלים. מחסניות הצבע, שלוש כזכור, מגיעות עם דיו שמספיק ל-1,200 דפים ומחירן 100 שקלים. בחישוב פשוט, דף שחור לבן מחירו בהדפסה במדפסת זו עומד על 6.2 אגורות. כשמדפיסים דף צבע, המחיר עולה לכ-31 אגורות – לפי ההנחה שבהדפסת צבע משתתפים כל הראשים בהדפסה. כמובן שאלו הם מחירים לא מדויקים לחלוטין, כי תמיד מעט דיו הולך לאיבוד על בדיקות, יישורים וניקוי ראשים, אבל זו התמונה פחות או יותר.

המדפסת עצמה עולה 699 שקלים, כשאחותה עם תוספת של פקס, עולה 799 שקלים (דגם MFC-J985DW), מחיר סביר בהחלט, שכולל ראשים מלאים לחלוטין כחלק מהערכה. בראדר מספרים כי המדפסת עובדת בטכנולוגיה שמכונה InhBenefit כדי לחסוך בהוצאות ההדפסה, ולהקטין עד כמה שניתן את בזבוז הדיו.

גם אם היא אינה מדפסת מושלמת, עבור בית או משרד קטן עם קיימות הדפסה לא גדולות שממוקדות בעיקר בטקסטים, היא מספקת את התמורה – והיא כל כך קלה לחיבור ולשימוש אלחוטי, כך שהיא יכולה לשמש את כל הבית כל עוד כולם מחוברים לאותה רשת. מסך המגע הגדול והנוח לשימוש הוא בונוס קטן, כי בסופו של דבר בדרך כלל לא ממש נוגעים בו.

פוסטים שכדאי לקרוא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.