ספר שמות (של יצרניות טלפונים סיניות) – מעודכן

מישהו באמת מכיר את כל יצרניות הטלפונים הסיניות? ברור שלא. או לפחות אם יש כאלה, הם מעטים מאוד. אני בטוח שאפילו אנשי העסקים שמגיעים לסין כדי לנסות לסגור עסקאות עם חברות קטנות, לא ממש מכירים את כולן. הרי כמעט בכל חודש צצה לה איזו חברה חדשה שמציעה מכשירים, ולא אחת עולה שאלה האם מדובר במשהו אמיתי או בזיוף כזה או אחר. כן, למרות כל ההתפתחות, ולמרות שהרבה מאוד חברות סיניות הבינו שבמקום לזייף אפשר פשוט לייצר, יש עדיין זיופים ולאו דווקא של המותגים הגדולים בעולם, אלא גם של המותגים הגדולים בסין. אתם יודעים מה, אני בטוח שאפילו החברה בקבוצת הפייסבוק (Facebook) הנהדרת 'מכשירים סיניים בישראל', לא מכירים את כולן.

אז החלטתי ככה סתם לשבת עם עצמי ולבדוק מה אני כן מכיר, ולהכין רשימה של החברות/מותגים שאני כן מכיר, לפי כמה רמות של היכרות. חושבים ששכחתי משהו? תשאירו כאן תגובה, ואני מבטיח הוספה לרשימה וקרדיט. ככה, בשביל הכיף, ובלי יותר מדי ברצינות. תיהנו, ותקבלו גם עוד תזכורת בסיום.

עדכון – 5 באוקטובר 2015: אמר לי חבר, "מה אתה מחפש שיענו לך? פשוט תיגש לחנות מקוונת ותראה לבד". אז מה שעשיתי. במקרה בחרתי ב-Geek Buying וניגשתי שם לדף רבי המכר. זו גם כותרת המשנה החדשה שם למטה.

מכשירים שהשתמשתי בהם ובדקתי

ThL – מה פתאום אני מתחיל עם החברה היחסית מאוד קטנה הזו? כי אם אני לא טועה זו הייתה החברה הסינית הראשונה שאת מכשיריה בדקתי. זה קרה בשלהי 2013 עם ה-W11 וה-W200, אם איני טועה. ThL 2015 הוא אחד מהמכשירים שעברו אצלי בבית לשימוש זמני, וכן גם סקרתי אותו.

וואווי (Huawei) – הטלפון הסיני הראשון בו השתמשתי כמכשיר העיקרי שלי אחרי ששנים רבות הייתי רק עם סמסונג (Samsung). זה היה ה-Ascend P7, לפני שבחברה החליטו לזרוק את ה-Ascend לכל הרוחות, ואם לא הייתי מרסק אותו בנפילות חוזרות ורבות, כנראה היה ממשיך לשמש כטלפון העיקרי שלי. תמורה יפה מאוד לכסף. מאז כבר יצא לי לשים את הידיים על ה-P8.

אמוי (AMOI) – אין לי הרבה לומר מעבר לכך שבדקתי את ה-N828 ואת ה-A920 שלהם. החברה שבארץ תיזכר בעיקר בגין ההיצמדות בהתחלה לסניפי הדואר.

מייזו (Meizu) – הסקירה של ה-M1 Note הייתה אחת הנחמדות שעשיתי בחיי לטלפונים. באמת. אחד המכשירים שנותן את התמורה הטובה ביותר לכסף, והוא טוב יותר ברוב ההיבטים מממשיך דרכו ה-M2 Note. כבר הספקתי להכיר מקרוב גם את ה-M2 Note, ועוד יותר את ה-MX5.

מכשירים שעברתי על ידם או עברו על ידי

וואן-פלאס (OnePlus) – השם והאגדה? טוב, ובכל זאת מי לא מכיר. חברה שרק רצתה למכור קצת טלפונים והפציצה בסוף עם מכשיר זול יחסית שנתן אחלה אבל אחלה תמורה לכסף, ואפילו הצלחתי לשחק איתו קצת. השני שהושק לאחרונה עושה קולות של טוב, עם קצת בלגנים של רוגלות במכשירים המיובאים לבד, אבל השאלה האמיתית היא האם התמורה לכסף תהיה עדיין גבוהה, והאם ההצהרה של החברה שזה מכשיר שיתחרה במכשירי 2016 אכן תחזיק מים. בקרוב בארץ בצורה מוסדרת.

ויוו (Vivo) – כן דווקא ויוו יצא לי לראות ולהחזיק קצת. זה קרה במסיבת עיתונאים, ובחור אחד, שחיפש טלפון אמין עם מסך גדול קנה מכשיר עם מסך 6 אינץ' באחת הנסיעות שלו להונג-קונג.

לנובו (Lenovo) – יצא לי לבדוק ממש לכמה רגעים את אחד המכשירים הפשוטים שלהם שמיובאים לארץ ביבוא מקביל, אם אפשר לומר ככה על חברה שלא רוצה בינתיים להביא את המכשירים שלה לארץ באופן רשמי, גם אחרי שרכשה את מוטורולה (Motorola).

שמות שאני מכיר היטב

שאומי (Xiaomi) – זה שטרם החזיקותי מכשיר של החברה הזו בידי רק אומר שאני לא מספיק גיק. חשבתי לרכוש טאבלט שלהם, אבל בסוף הלכתי על אחד של לנובו שיצא לי לבדוק במו ידי, ואם אתם שואלים זה ה-YOGA Tablet 2 8in. וכן, זה שאומי, ולא שום דבר אחר.

כאלה שיש בארץ, לפחות לידיעתי, או אולי בקרוב

אלפון (Elephone) – תשאלו שלושה אנשים מה דעתם על אלפון, ורוב הסיכויים שתקבלו ארבע או חמש תשובות, ובדרך כלל הן קשורות כך או אחרת לאיכות בקרת הייצור. כך או כך היא לפני מספר חודשים אמרה שהיא תגיע בקרוב לארץ באופן מוסדר, אז אני עוד מחכה.

זופו (Zopo) – חבר, ידיד ושותף לדרך כבר החזיק טלפון שלהם בתערוכת CES אי אז בפברואר והם גם סיפרו שהם מתכוונים להגיע לארץ. כנראה שגם הם הולכים ברגל, באסיה, 40 שנה.

דוג'י (DooGee) – יש גם יש, ובאופן הכי מסודר בארץ, כולל אתר, וכולל אפילו המכשיר הקשוח הזה Titans. במיוחד למי שמחפש מכשירים מתחת ל-1,000 ש"ח בלי לייבא באופן אישי מסין.

ZTE – חברה שמכשיריה מיובאים באופן מסודר פחות או יותר כבר מזה זמן רב למדי. לא כל הדגמים ולעתים באיחור, אבל הנוכחות בארץ שלה די קבועה. הייתה לפחות. אצלי, בתקופה הקרובה, היא תיזכר בעיקר בגלל שגרמה למייזו לשנות את כפתור הבית, וטוב שכך!

שמות שלמדתי מקריאה

קולפד (Coolpad) – גם מייצרת בשביל אחרים. למשל ה-Dazen Note3 שהיא בעצם ייצרה עבור חברה בשם Qiku, ואם תרצו, זה עוד שם.

אופו (Oppo) – בתמונות המכשירים שלהם נראים ככאלה שעברו לפחות תכנון עיצובי לא רע בכלל, ואפילו שמעתי על כמה שרכשו מכשירים שלהם באמצעות ייבוא אישי.

ג'אייו (Jaiyu) – בדיוק נתקלתי בשם הזה במקרה, ואפילו חבר סיפר לי שהוא מכיר מישהו שרכש לאחרונה את ה-S3 שלהם. סינית בשבילי.

ג'יאוני (Gionee) – אין הרבה חברות שפועלות בשוק הטלפונים כבר יותר מעשור, וזו אחת מהן, ולמעשה כבר 13 שנה. היא גם נחשבת לאחת היצרניות הגדולות ביותר, אבל זה בעיקר כי היא מייצרת עבור אחרות.

LeTV – כמו שבטח הבחנתם אני מנסה להגיע לאתר הבית של החברות שאני מזכיר כאן, וזה לא קרה במקרה הזה. בכל מקרה, בדיעבד נזכרתי שכבר נתקלתי בשם הזה בפורום 'מכשירים סיניים בישראל' בפייסבוק, אז צירפתי אותו, ולמקום הנכון.

מדף רבי המכר – עדכון

UMI – בדיעבד כנראה החברה הזו הייתה צריכה להופיע 'שמות שלמדתי להכיר מקריאה' אבל איך שהוא היא חמקה מתשומת ליבי. כך או כך, ה-UMI Iron שבתמונה לעיל זכה למיטב הבנתי למכירות לא רעות למרות שהוא מבוסס על ה-MT6753 היחסית חלשה. למעשה התצורה שלו דומה מאוד לזו של ה-m2 Note.

אקו (Ecco) – המותג העצמאי של חברה בשם JXS, או בשמה המלא: Juxinsheng Communication Device. היא יושבת בהונג קונג ולפי מה שהצלחתי ללקט, היא די חדשה בתחום העצמאי עם מעט מכשירים שמבוססים כולם על המערכות של מדיה-טק, והמכשיר הכי קטן מציע מסך של 5.2 אינץ'. כל השאר 5.5 אינץ'.

אולפון (Ulefone) – עוד חברה שהייתי אמור להכיר לפני שמצאתי אותה באתר? כנראה. זו חברה שגם מייצרת לא מעט אביזרים. טלפון הדגל החדש שלה מכונה Paris והוא נמצא בימים אלו לקראת סוף המכירה המוקדמת שלו. כלומר, חדש חדש. טלפון מתכתי שגם הוא מבוסס על MT6753.

אייאושן (iOcean) – לא הכרתי עד שכתבתי את השם שלה כאן, אבל מבדיקת האתר שלהם יש להם מבחר יחסית יפה של מכשירים. פועלת בשוק כבר מ-2008 עם מכשירים תחת השם שלה.

ליאגו (Leeagoo) – עוד חברה שהיא למעשה מותג של חברת החזקות בשם OTEDA, וגם היא מהונג קונג. מוכרת מכשירים תחת שלוש סדרות: Alfa, Lead ו-Elite במגוון תצורות שונות. מייצרת גם אביזרים.

אייניו (iNew) – המבחר שמציעה החברה הזו רחב מאוד, כולל הרבה מאוד מכשירים שמבוססים עדיין על מערכות על שבב שמכילות ארבע ליבות ולא שמונה. שוק הביניים בעיקר ולמטה. ה-V3 שבתמונה לעיל נחשב לאחד מרבי המכר שלה עם עובי של 6.5 מ"מ ומשקל של 128 גרם עבור מכשיר עם מסך 5 אינץ'.

אינוס (inoos) – נדמה לי שמדובר בעוד חברה שהיא בעצם מותג של חברה שמייצרת מכשירים עבור חברות אחרות, קרי חברת ODM. קצת קשה להבין מאתר בסינית. כך או כך, השנה היא הפתיעה כששחררה את ה-D6000 שהוא מכשיר עם מסך 5.2 ותצורה לא רעה בכלל שנקודת המכירה העיקרית שלו שהוא מכיל בתוכו שתי סוללות שמציעות ביחד לא פחות מ-6,000 מילי-אמפר/שעה. וואו.

פוג (FOG) – כן, פוג. לא שמעתי אפילו את הצליל של השם הזה עד הרגע הזה ממש. כך או כך מכשיר ה-N4 שלהם הוא 'מתחרה' ל-Note 5 של סמסונג (Samsung) עם מסך 5.7 אינץ', S Pen משל עצמו וגם חיישן פעימות לב. טוב, ברור שבתצורה הוא לא מתחרה, אבל השאיבה הרעיונית ברורה באותה מידה.

בלובו (BLUBOO) – כל קשר לחברה שמתכננת בארצות הברית ומייצרת בסין אינו קיים. חברה סינית למהדרין מכל הקצוות. את ה-Xfire שלה היא מכנה כטלפון הכניסה עם 4G הכי טוב שיש. כן, לא פחות מכך, והוא מגיע עם אנדרואיד 5.1 שזה לא כזה ברור מאליו בשוק הזה.

קאבוט (CUBOT) – המוצג של חברה בשם Shenzhen Huafurui technology שמייצרת גם אביזרים ונמצאת בימים אלו בניסיון להרחיב את המכירות שלה באופן עולמי, אפילו למזרח אירופה – יש מודעה באתר שלהם על חיפוש שותף בפולין. מסקירה מהירה יש הרגשה של ניסיון הקפדה על גימור גבוה.

ואיפה אתם?

יש לכם מה להוסיף לספר שמות הסיניות? מי שירצה בכך, יוסיף בתגובות לפוסט הזה כאן בבלוג הזה שם של חברה שלא מופיע לעיל, את ההיכרות שלו עם המכשיר, ואת השם שלו אם הוא רוצה שהוא יופיע. ברגע שיהיו כמה תופסות הפוסט יעודכן.