נראה טוב: UMIDIGI A5 Pro – טלפון זול במיוחד ועם זאת קצת מפתיע לטובה
על טעם וריח אי אפשר להתווכח בדרך כלל, וכנראה שגם אי אפשר ממש להיכנס באמצע בין אלו שאוהדים שמכשיר האנדרואיד (Android) שלהם מריץ ממשק מורכב מלא באפשרויות או גרסה נקייה של מערכת ההפעלה הגוגלית. יש כמובן הרבה סיבות לבחירה באנדרואיד נקי, אבל אם אתם מאלה, האם הייתם חושבים על מכשיר של יצרנית קטנה, בואו נאמר, על A5 Pro של יומידיג'י (Umidigi)?
אני לא מדבר על מכשיר מסגו אלו שמריצים את Android Go מעוטי זיכרון וגודל מסך. ממש לא. זו גרסה 9.0 מלאה של מערכת ההפעלה, וזה מכשיר שאמנם מכוון לשוק הכניסה מבחינת רצועת המחיר שלו, אבל הוא גם עונה לרוב המגמות הנוכחיות של השוק, והוא גם מביא באופן מפתיע רמת גימור גבוהה והכי חשוב: Umidigi A5 Pro הוא פשוט מכשיר יפה לעין כמעט מכל פינה שמסתכלים עליו.
למעשה אני טוען שבגרסה שבה הוא הגיע אלי לבדיקה, עם גב זכוכית בצבע שהחברה מכנה 'כחול בדולח', ועם פס מתכתי שמקיף אותו סביב בסגנון 2.5D מודרני, הוא אחד היפים שיש כיום בשוק. כן. אחד היפים – שחור על גבי לבן מחשב.
ויותר מכך, החברה אף שילבה הוא נגיעת עיצוב ייחודית אמיתית משלה. היא בחרה לצבוע את חיישן טביעות האצבע שנמצא מאחור בצבע תכלת בהיר בולט ומהנה, והוא משתלב היטב בסביבה – שיכולה לשמש לעת הצורך גם כמראה לא רעה בכלל.
מה מציע המפרט של A5 Pro
אז מה מציע המפרט של A5 Pro? כמו טלפונים רבים אחרים המיועדים לשוק הכניסה, כולל ה-X19 של קאבוט (Cubot) שנסקר כאן בעבר הלא רחוק מדי, מסתמך על מערכת על שבב וותיקה יחסית. זהו מהלך שנועד לחסוך באחד החלקים היקרים יותר שיש כל טלפון חכם, והוא זה שעוזר למכשיר להציע בסופו של דבר את התמורה הגבוהה יחסית שלו.
עם זאת ביומידיגי, לפחות במקרה של A5 Pro, לא הגזימו והלכו יותר מדי אחורה והם מציעים את המכשיר המסוים הזה עם מערכת שמורכבת משמונה ליבות. מדובר ב-MT6763V של מדיה-טק (MediaTek) שידועה גם בשם Helio P23 עם ליבות המבוססות על Cortex-A53 של ARM במהירות מרבית טיפוסית של 2.3 גיגה-הרץ לעבודה בריבוי ליבות. השבב הגרפי אותו שילבה היצרנית במערכת הוא Mali-G71 בתצורת שתי ליבות ובמהירות בסיסית של 700 מגה-הרץ.
השבב הגרפי הזה תומך בקלות ברזולוציית FHD, או נכון יותר +FHD במקרה של דור הטלפונים הנוכחי. בהיבט הזה A5 Pro שומר על הגחלת: הוא מציע רזולוציית מסך של 2280×1080 פיקסלים ביחס היבט של 19:9 שנפרסים על פני מסך בגודל 6.39 אינץ', בצפיפות של 400 פיקסלים לאינץ'. זה גם אומר שזה טלפון שמציע רזולוציה יותר גבוהה מלא מעט מכשירים של חברות נחשבות יותר, במחירים יותר גבוהים או ברמת מחירים זהה פחות או יותר, שמסתפקים ברזולוציה של +HD. אמנם מדובר במסך LCD ולא AMOLED, אבל עבור רוב המשתמשים זה לא ממש משנה – וכמו שקראתם בפסקה המתייחסת לעיצוב, זה גם ממש לא נורא בהיבט הכללי של המכשיר. בחברה אף מתהדרים ביחס מסך לגוף של 92.7%, וזה יחס גבוה שמצביע על כך שהשוליים מסביב באמת דקים.
המכשיר מגיע עם 4 גיגה-בייט זיכרון עבודה ועם 32 גיגה-בייט זיכרון אחסון מובנה. נכון שכמו זיכרון האחסון הזו יחסית נמוכה כיום בהשוואה לשוק, אבל מי שצריך עוד זיכרון יכול לשבץ כרטיס microSD בנפח של עד 256 גיגה-בייט בחריץ שנמצא במגירת הסים הכפול, מבלי צורך לוותר על סים.הטלפון מציע חיבור 3.5 מ"מ, ובעלי האוזניות הישנות בוודאי ישמחו על כך, אבל הוא גם מגיע עם מחבר microUSB 2.0 כך שהטעינה שלו יחסית איטית כמובן.
שאר הפרטים ייחשפו במקומות המתאימים, החל כבר בפסקה באה.
שלוש מצלמות וצילום אחד – או בעצם יותר
המצלמה הקדמית, זו שתקועה לה באמצע המגרעת שתקועה לה בפני עצמה בחלק העליון של המסך, מצוידת בחיישן 16 מגה-פיקסל, עם מפתח f/2.0, ובכל מה שקשור לצילומי סלפי פשוטים ומהירים היא עושה את העבודה שלה גם בעזרת מצב היופי הצפוי שמציעה האפליקציה עבור צילומים מעין אלו. ניתן גם להשתמש בה לצורך פתיחת המכשיר באמצעות זיהוי פנים, אבל לדעתי האישית עדיף להשתמש לצורך כך בחיישן טביעות האצבע שממוקם מאחור במקום הרגיל. הוא לא רק יפה בצבעו הכחול, הוא גם מדויק ובטוח יותר והוא מאפשר לפתוח את המכשיר ללא צורך בפעולה נוספת מעבר לכך.
מאחור, כמיטב המסורת כיום, יש כמה מצלמות. ב-A5 Pro שיבצה יומידיגי שלוש מצלמות. כמובן ששלוש המצלמות הללו לא יכולות להתחרות במצלמות האיכותיות פי כמה שמשובצות בטלפונים שבקצה העליון של שוק הביניים ולמעלה מכך, ובמיוחד לא בחושך עם מצב לילה שלא מספק את הסחורה – גם לא אחרי שהחברה שחררה עדכון לאפליקציה, אבל ברוב סביבות הצילום האחרות הן מציעות תוצאות סבירות ולפעמים אף למעלה מכך.
המצלמה הראשית מבוססת על חיישן IMX386 בגודל 16 מגה-פיקסל ועם מפתח f/1.8 שאמור לפי החברה להכניס יותר אור לתוך העדשה. התוצאות באור יום בהחלט סבירות בהיבט הזה, עם אבחנה יפה בין גוונים ובלי שרפת פרטים על רקע בהיר כמו שמיים לדוגמה, אבל לפעמים יש הרגשה של חוסר יציבות בתוצאה של הצילומים, עם מעט נטייה לכהות קצת מיותרת בתמונות – ולא משנה אם מדובר בצילומי חוץ או בצילומים בתוך החדר.
המצלמה השנייה מציעה חיישן בגודל של 8 מגה-פיקסל וכמו ברוב הטלפונים המציעים מערך צילום שכולל שלוש מצלמות ויותר, היא אחראית לצילומי הרוחב. היא מציעה זווית צילום ברוחב של 120 מעלות, והמעבר בין מצלמת הרוחב למצלמה הראשית קל מאוד ופשוט מאוד להבין כיצד עושים זאת באפליקציה. כפי שאתם יכולים לראות בתמונות, אי אפשר לטעות בין צילומים בעדשה הרגילה לבין צילומים בעדשה הרחבה, ואם רוצים אפשר גם להרשות שיופיע כיתוב שיציין זאת.
המצלמה השלישית מצוידת בחיישן 5 מגה-פיקסל והיא משמשת לשני דברים: אפקט הבוקה וגם לצורך צילומי מקרו. בשני המקרים טווח התוצאות נע בין מרהיב לבין סביר. בסך הכל, ברמת המחיר של A5 Pro, השורה התחתונה סבירה בהחלט בהיבט הזה. שוב, זה לא טלפון לחובבי צילום שאיכות התמונה מאוד חשובה להם, אבל אלה גם לא מגיעים לחפש מכשירים ברמת המחיר הזו.
הממשק של A5 Pro יותר נקי מנקי
מעטים יודעים שיש לא מעט יצרניות טלפונים מעבר לגוגל (Google) עצמה, ואולי גם נוקיה (Nokia), שמציעות את כל המכשירים שלהן עם גרסה נקייה של אנדרואיד, ויומידיגי היא אחת מהן. לא Android One, לא Android Go, פשוט אנדרואיד נקי – ואולי אפילו יותר נקי ממה שגוגל מציעה את מכשיריה. כן, עד כדי כך.
זה אומר מכשיר נקי לחלוטין מאפליקציות מיותרות, וזה אומר ממשק הגדרות נקי עד כאב וכל כך פשוט שכמעט ואין מה לעשות בו מעבר לדברים פשוטים ומוגדרים היטב למערכת.
המכשיר עצמו מבוסס על אנדרואיד 9, וכן יש את החשש שכמו חברות קטנות אחרות יומידיגי תפסיק לעדכן אותו מהר מאוד יחסי. אבל בינתיים אני יכול לספר ממקור ראשון שמאז שהוא הגיע לידי כבר A5 Pro קיבל שלושה עדכונים, חלקם של תכונות וחלקם של תיקונים. עד מתי זה יימשך? לא ממש יודע כאמור.
תפריט ההגדרות כאמור מאוד פשוט, ומה שאפשר לציין בו הוא קודם כל האפשרות להגדיר כיצד יראה פס התפריט הראשי למטה, עם כמה אפשרויות תצוגה שונות, או לבחור בכלל להעלים אותו לטובת שימוש במחוות. אפשרות מעניינת אחרת מכונה Duraspeed. כשמפעילים אותה כל משאבי המערכת מוקדשים לאפליקציה הפעילה גם על חשבון האפליקציות הפועלות ברקע. עם זאת אפשר להחריד באופן ידני אפליקציות כדי שימשיכו לתפקד גם אם הן לא הראשיות ברגע נתון.
Umidigi A5 Pro – מחלקת הביצועים
הציפיות מ-A5 Pro ברמה של הביצועים כמובן לא היו גבוהות מראש. הבחירה ב-Helio P23 נועדה לאפשר למכשיר לעבוד כמה שיותר זמן ולא להתמודד עם מכשירים ברמת שוק הביניים, אפילו הנמוכה ביותר ברמה הזו. אבל שוב, כמו תמיד, נכנסת לתמונה שאלת 'הכמה זה עולה'. ואז, כששואלים את השאלה הזו מול רמת הביצועים, ולמרות שהטלפון מספק משהו שמתאים לשוק הביניים בתמונה שהוצגה ברובה לפני שנתיים פחות או יותר, אפשר לומר הם בסדר – מבחינת שימושיות יום יומית כולל צפייה בסרטונים אין כל בעיה. אם מעמיסים קצת יותר מדי, אם מנסים לשחק משחקים מודרניים, מורגשת מעט איטיות.
מה שבולט במיוחד בתוצאות הללו הוא שבבדיקה של Antutu הטמפרטורה של הטלפון עלתה ב-4 מעלות בלבד, וזה למעשה אחת הסביבות העיקריות לבחירה במערכת על שבב המסוימת הזו. העובדה שהמכשיר לא ממש מתחמם באה לידי ביטוי גם בבדיקת הזמן שלו. במקרה הספציפי הזה היא בוצעה עדיין עם GeekBench 4.3.3 והסתיימה אחרי קצת יותר מאחת עשרה שעות – כך שבוודאי אין מה לחשוש לגבי עבודה בחוץ במשך יום שלם, גם מבלי לקחת את המטען צמוד לטלפון. הוא יחזיק מעמד ומשאיר עוד שארית לפני שמגיעים הביתה. למעשה, בשימוש רגיל, אין סיבה שהוא לא יזקק לטעינה רק פעם ביומיים.
אז מה השורה התחתונה של A5 Pro?
מעבר לכך ש-Umidigi A5 Pro הוא פשוט מכשיר יפה לעין, וכשמדברים על יפה הכוונה היא בעיקר לגב. הבחירה בגב במעטה זכוכית הוכיחה את עצמה והנגיעות הקלות מסביב – כמו צבעו של כפתור חיישן טביעות האצבע – בהחלט מוסיפות. מעבר לכך מדובר בטלפון שלמרות שהוא שייך לשוק הכניסה מציע אלמנטים רבים של שוק ביניים, כולל רזולוציית +FHD וכולל מצלמה קדמית שממוקמת בתוך מגרעת בצורת טיפה יחסית סבירה בגודלה.
והוא מציע עוד דבר חשוב: אנדרואיד נקי. מי שאוהב את הגישה הזו ימצא כאן פתרון מאוד נוח וגם אם הוא מחוץ למסגרת המוכרת של היצרניות, זה ממש לא אמור להפריע.
וכמובן, בסופו של דבר יש את שורת המחיר. הוא עולה קצת יותר מ-350 שקלים, ואתם מכירים הרבה מכשירים שיציעו את מה שהוא מציע במחיר הזה?