איך זה UMiDiGi Z1 Pro? טלפון לשוק הביניים הנמוך עם מראה אלגנטי טיפוסי למדי

לפעמים יודעים שטלפון הוא יוקרתי, או לפחות נחשב ככזה בידי החברה שמייצרת אותו, לפי האריזה שלו. כן, נכון, אני יודע שזו לא הפעם הראשונה בה אני כותב את זה, אבל הסיבה היא שכלל האצבע הזה לא ממש משנה.

זה בולט במיוחד לעין במקרה של Z1 Pro, הטלפון החדש של UMiDigi, החברה שהחליפה את שמה ומאז התחילה להפציץ במכשירים חדשים. הוא מגיע באחת מהקופסאות המרשימות ביותר בה כנראה תתקלו כיום בשוק. כל אחד מחלקי הטלפון שמור בתא מיוחד משלו, והכל נסדר לכדי קופסה אחת בצבע שחור מהודרת למראה כשהמכסה הראשי אפילו זכה לטקסטורה מעגלית מיוחדת וגם לשונית בד שמיועדת לפתיחת הקופסה. הטלפון עצמו מגיע כשאל גבו כבר מחובר מגן פלסטיק מינימלי, אבל מותאם כמובן בדיוק למכשיר, ובתא נוסף מתחתיו מצאתי גם מגן מסך מזכוכית. תוספת נחמדה שמאפשרת להתחיל להגן על המכשיר מיד מבלי לחכות למציאת פתרונות או הזמנתם מעבר לים.

העיצוב

אבל זה לא רק הקופסה של המכשיר, זה גם העיצוב שלו בכבודו או בעצמו. במבט בעין בלתי מכוונת הוא דומה ל-OnePlus 5 וגם ל-Mi 6 של שאומי (Xiaomi) גם אם זה מעט קטן יותר בגלל גודל המסך שלו. מדובר בעיצוב שמקובל במכשירים שהם צעד אחד מתחת למכשירים הצמרת, וב-Z1 Pro, אולי שוב כדי להדגיש שמדובר במכשיר מוביל עבור החברה, החילה UMiDiGi את העיצוב הזה.

והוא נראה לא רע בכלל. עיצוב 2.5D בצורתו המודרני והקמורה מעט יותר עם גב שמציע שוליים קמורים לחלוטין, גוף אלומיניום אחוד שמשדר יוקרתיות, וכן, מה לעשות, הוא גם מעט דומה ל-iPhone 7 עם המראה הכללי והמיקום של המצלמות הכפולות מאחור שהגוף שלהן מעט בולט אחורה. עוד דבר שבולט בעיצוב הזה, ואולי מצביע על כך שעדיין מדובר במכשיר שבכל זאת לא מיועד לצמרת, הוא השימוש באנטנות ‘הישנות’, כלומר פס רחב יחסית למעלה ולמטה ולא אנטנות ה-U החדשות שמשולבות בשני המכשירים שהזכרתי לעיל.

לצד המצלמות בולט מבזק שמורכב מארבעה לדים, שניים כהים ושניים בהירים, ולמטה מוצאים את גריל הרמקול לצד חיבור ה-USB Type-C שאמור להשפיע לטובה על זמן הטעינה של המכשיר.

התצורה הטכנית

איך בכל זאת יודעים שמדובר במכשיר שלמרות העיצוב המתכתי האחוד והיוקרתי למראה בכל זאת מדובר בטלפון שמיועד לחלק התחתון של שוק הביניים? אפשר להסתכל על תגית המחיר של המכשיר, ואשר גם לבדוק את התצורה. אם יש נקודת חולשה מסוימת למכשירים ברמה הזו זה עוצמת עיבוד. Z1 Pro מבוסס על המערכת על שבב Helio P20 של מדיה-טק (MediaTek) שמורכבת משמונה ליבות Corterx-A53, ארבע מהן במהירות מרבית של 2.3 ג’יגה-הרץ וארבע 1.6 ג’יגה-הרץ, בתוספת של השבב הגרפי Mali-T880 בגרסת השתי ליבות שלו ובמהירות של 900 מגה-הרץ. זו לא מערכת שיכולה להתמודד עם העוצמה והיכולות של מה שמשולב בטלפוני הצמרת, ובמיוחד לא Snapdragon 835 שהיה כבר לפופולארי מאוד שם למעלה.

Z1 Pro, כדי להצדיק את ה-Pro שהוצמד לשמו, מגיע לעומת ה-Z1 שמצויד במסך LCD של שארפ (Sharp) עם מסך AMOLED שמספק צבעים עשירים וחמים וכן זוויות צפייה טובה. הרזולוציה של המסך היא FHD והוא זכה לזכוכית הגנה עם Gorilla Glass 4. ה-Z1 Pro מגיע עם 6 ג’יגה-בייט זיכרון עבודה ועם 64 ג’יגה-בייט זיכרון אחסון מובנה מסג eMCC 5.1, כשניתן להרחיב את זיכרון האחסון במכשיר הזה, עם עד 256 ג’יגה-בייט נוספים.

אם תרצו מדובר במעין סממן מובהק למגמה בה כיום אלמנטים חדשניים לכאורה, שצצים להם בעיקר בטלפונים ברמה הגבוהה של השוק, מגיעים כיום במהירות גם לטלפונים משוק הביניים, ואפילו היחסית זולים שבהם. סממן מובהק אחר הוא זוג המצלמות מאחור. במקרה של המכשיר הנוכחי שבבחינה המצלמה הראשית מצוידת בחיישן 13 מגה-פיקסלים והמשנית ב-5 מגה-פיקסלים. את התמונה, תרתי משמע, משלימה מקדימה מצלמה עם חיישן בגודל של 5 מגה-פיקסלים.

לפי UMiDiGi המכשיר מציע את הסוללה הכי גדולה עבור מכשיר בעובי שלו, ומדובר בסוללת 4,000 מילי-אמפשר/שעה בגוף שעוביו בסך הכל 6.95 מ”מ. הוא אולי לא הכי דק בשוק, אבל בהחלט מדובר בדקיקות מכובדת, ודחיסת סוללה בגודל כזה לגוף כזה היא ניצחון הנדסי קטן. המשקל של המכשיר, דרך אגב, עומד על 156 גרם.

מערכת ההפעלה שהיא גם הממשק

הממשק של Z1 Pro פשוט למדי ונראה כמעט לחלוטין ככזה שמבוסס על מערכת ההפעלה הנקייה כשהיא מבוססת על אנדרואיד 7.1.1. למה כמעט? כי בחירת צבעי ורקעי ברירת המחדל, למרות שהם כמובן ניתנים להחלפה בקלות, יחד עם סידור הצלמיות וצורתן, ויחד עם מגירת האפליקציות המיושנת משהו, לפחות למראה, מעניקים הרגשה של משהו קצת מיושן – ושוב, מדובר רק בהרגשה כי בכל זאת מדובר באנדרואיד נוגט – כאילו נחתנו לרגע על כוכב בו גוגל (Google) השיקה בדיוק עכשיו הסוכרייה על המקל ולא את ממתק הנוגט.

מעבר לבחירת הממשק המעט מוזרה, שכאמור כל משתמש בינוני ומעלה ייפטר ממנו בכמה דקות אם הוא ירצה בכך, אין בעיה של ממש, כי זה לא בא לידי ביטוי בתפקוד של המכשיר.

היכן ממש מורגשת הנגיעה של החברה במכשיר? בקטגוריה בהגדרות שאפילו לא תורגמה לעברית ברובה, והיא נקראת Smart Assistant  – עזרה חכמה אם תרצו. האפשרויות שכלולות כאן מציעות שליטה על נורית ההתראות של המכשיר. לדוגמה, לקבוע כי היא תהבהב בצבע ירוק, כחלו או אדום כדי לסמן שיחה נכנסת, כשאת אותה קביעת צבעים עבר לעשות גם עבור אירועים שהמשתמש מפספס, אם בכלל היא תפעל, וכדומה. אפשרות אחרת היא לקבוע האם להשתמש בכפתורים פיזיים או וירטואליים כשאם בוחרים בווירטואליים כפתור הבית משמש ככפתור בית וזהו, כשבנוסף ניתן לבחור האם להציג את כפתורי הבקרה בקצה התחתון של המסך או להסתיר אותם ויוצא בכך. יש גם אפשרות לקבוע שימוש במסנן אור כחול ועד איזה עוצמה, להשתמש במצב לילה ועוד.

מעבר לכך, תפריט הגדרות אנדרואידי לחלוטין, להוציא אולי כמה אפשרויות תחת תצוגה שכבר לא מוצאים בכל המכשירים, כמו הגדרה מה יוצג על המסך בעת שימוש בכיסוי חכם, כולל איזה סוג שעון יוצג. גם בחירת גודל הגופן של התצוגה נמצאת בסביבה והיא נוחה וברורה יותר מאשר מצאתי במכשירים אחרים.

רק הערה אחת שקשורה אולי יותר לשימושיות: גם אם הכפתורים הפיזיים פעילים, קשה ממש לראות אותם מצידי כפתור הבית. פשוט יודעים שהם שם ולוחצים. ועוד דרך אגב אחד – כן, אפשר להחליף את התפקודים ביניהם בהגדרות.

המצלמה

ממשק המצלמה יחסית פשוט כשרוב מצבי הצילום הראשיים מוצעים על המסך עצמו, מתחת לחלון שמציג את אזור הצילום. כדי לבחור מצב צילום ספציפי מחליקים את האצבע שמאלה וימינה. מעבר לכך קל לבחור מסנן מרשימה מגוונת למדי שמכילה הצעות כמו וינטאג’, שחור/ לבן וכדומה, בהיצע שמוכר פחות או יותר מכל טלפון אנדרואידי מודרני, כולל כמובן מצב הצילום שמאפשר את השימוש בשתי מצלמות והכנסה, תרתי משמע, של אפקט הבוקה (Bokeh) לתמונה.

מה שבמיוחד אהבתי במסגרת של אפליקציית הצילום של ה-Z1 Pro זו הדרך בה בוחרים את הערכים של המשתנים השונים כמו איזון לבן, בהירות וחשיפה. במסך יחיד מוצגים כל המחוונים כחוגות קמורות שמאפשרות להזיז בקלות את מחווני האלמנטים השונים מהקצה הגבוה עד הנמוך ובחזרה ובו זמנית לראות באופן מידי את ההשפעה על הצילום.

ומה עם תוצאות הצילום? באור יום הצילומים סבירים, אבל ממש לא יותר. יש קצת חוסר בטווח הדינמי של הצבעים ובקצוות ניתן להבחין במעט טשטוש ובמריחה של צבעים דומים. בסביבות מסוימות, בצילום ברזולוציה גבוהה יחסית, ניתן אפילו לראות גרעיניות, שרק גוברת והולכת, כמובן, ככל שסביבת הצילום חשוכה יותר. גם המבזק מרובע הלדים לא ממש עוזר תמיד.

UMiDiGi Z1 Pro

אם יש אלמנט אחד בו דווקא תתלהבו מהמצלמה זה צילומי מקרו. כל התמונות שצילמתי במצב הזה יצאו מצוינות, עם כל מה שאפשר לצפות, ואף יותר מכל, וחבל שבצילומים הכלליים הרמה לא הייתה תמיד זהה.

במצב הצילום עם המצלמה הכפולה, שכאמור בעצם מביא לידי את הסיבה שבכלל שיש מאחור שתי מצלמות אחוריות, ההתמקדות על האובייקט הראשי הייתה בהחלט טובה, אבל הרקע מסביב היה מעט מטושטש מדי ובאופן מעגלי, כאילו מרחו על חלקים גדולים של התמונה וזלין. היה אפשר לצפות לאיכות קצת גבוהה יותר.

המבחנים

אי אפשר להשוות את הביצועים של Z1 Pro למכשירים כמו OnePlus 5 ואפילו לא ל-G6 של LG. אבל הוא השיג ביצועים שדומים פחות או יותר לאלו שאליו הגיע ה-Galaxy A7 דרסת 2017 של סמסונג (Samsung) שנחשב לפי מיצובו לאחד הבכירים ממכשירי שוק הביניים. כך, לדוגמה, במבחן GeekBench הגיע ה-A7 לציון של 777 נקודות במבחן הליבה הבודדת ול-4,119 נקודות במבחן ריבוי הליבות, וזאת לעומת 8237 ו-3,979 נקודות בהתאמה של ה-Z1 Pro. גם במבחן AnTuTu הייתה ידו של המכשיר מבית UMiDiGi על העליונה עם 62,479 נקודות לעומת 60,175 של המתחרה מבית סמסונג, והרבה יותר מה-39,073 נקודות שאליהן הגיע ה-PHAB2 Plus של לנובו (Lenovo), מהראשונים שהגיע לשוק עם מצלמה כפולה מאחור.

במהלך בדיקות השימושיות שביצעתי עם המכשיר, ואולי כצפוי, השימושים העיקריים התנהלו כמצופה באופן חלק בדרך כלל, ואיני זוכר שהרגשתי באופן מהותי בבעיה כלשהי. עד שהגעתי למשחקים ואז כבר ניתן היה להרגיש ‘בעייפות’ מסוימת. זה בא לידי ביטוי במבחנים עם קצב הצגת מסגרות של 46.1 לדקה, שזה יחסית נמוך כיום, במבחן Epic Citadel ועם ציון של 14,021 נקודות בלבד במבחן Ice Storm Unlimited של 3DMark מבית FutureMark – שכאן בא לידי ביטוי חולשת השבב הגרפי גם מול מכשירי קו ביניים אחרים כמו ה-Le 2 Pro של ליאקו (LeEco) עם 24,685 נקודות ו-24,667 נקודות של ה-Pro 6 Plus של מייזו (Meizu).

ומה עם הסוללה? סיפקה בבדיקות שלנו 7 שעות ו-35 דקות של זמן, ומדובר בתוצאה לא רעה בכלל, במיוחד אם משווים אותה למכשירים דומים. המכשיר, כפי שהזכרתי לעיל, תומך בטעינה מהירה בעזרת וזה כי שחצי שעה של הטענה אמורה להספיק ליום עבודה בשימוש שמוגדר נורמלי. טעינה מלאה, מרגע שהסוללה מתרוקנת לחלוטין, נמשכת קצת יותר משעה וחצי.

לזכותו של ה-Z1 Pro אפשר לספר כי גם בבדיקות הכי קשות הוא לא ממש התחמם. כלומר, הוא לא נשאר קריר לחלוטין, וכמובן שבעצם אף מכשיר אינו נשאר קר בהרצה מסיבית של אפליקציות, במיוחד כשהמסך עובד קשה יותר מאשר בעבודה רגילה, אבל היה מדובר בהתחממות קלה בלבד.

אז בשורה התחתונה

את המכשיר קיבלתי לבדיקה מ-GearBest הסינית. המחיר שלו נא בסביבות ה-1,000 שקלים וזה אולי משלים את המיצוב שלו לשוק הביניים התחתון. במחיר כזה הוא בהחלט מספק תמורה מצוינת לכסף, ואם אתם מחפשים מכשיר ביניים ברמה סבירה לחלוטין, אז כדאי לכם לקחת אותו בחשבון. אם תרצו לרכוש אותו, לחצו על הקישור הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.