תחת ביקורת: Nokia X7 – עוד צעד בטוח שנוקיה עושה לה בדרכה להצלחה בשוק הביניים
ה-X6 של נוקיה (Nokia) שבדקתי לפני מספר חודשים מועט היה טלפון שהפתיע לטובה מהרבה בחינות. הוא גם הוכיח ש-HMD Global, לפחות עד עד להכרזה האחרונה בתערוכת MWC 2019 על Nokia 9, מתקדמת לאט לאט, צעד אחר צעד. בעצם, אם חושבים על זה, להוציא מספר תשע על חמש מצלמותיו, זה לא ממש השתנה – במיוחד אם בודקים את שאר ההכרזות של החברה מהתערוכה שהציגו טלפונים לשוק הביניים התחתון ומטה מכך.
אבל ה-X6 גם יצר, לפחות אצלי, די הרבה ציפיות לקראת הסקירה של Nokia X7. לא, לא רק בגלל שמדובר במספר גבוה יותר, ואצל HMD Global כבר למדנו כולנו שמספר יותר גבוה פירושו בדרך כלל יותר טוב, אלא גם בגלל שבמכשיר הזה מאחור מופיעה המילה צייס (Zeiss) שהיא ונוקיה קשורים כבר מזמן בהקשר הכי רלבנטי כיום כנראה בטלפונים חכמים – צילום. איכות צילום.
בדיוק כמו שלייקה (Leica) היא בשביל וואווי (Huawei) סוג של חותמת והתחייבות לאיכות צילום, כך זה בדיוק גם במקרה של נוקיה וצייס, רק שהן היו שם הרבה קודם.
מכיוון שכך, מאוד שמחתי לפתוח את הקופסה להדליק את המכשיר ולהתחיל להגדיר ולכוון אותו כדי לבדוק האם הוא עומד בציפיות.
אנדרואיד כסוג של אכזבה
אחד הדברים שהכי אהבתי ב-Nokia X6 היה להיווכח עד כמה הבחירה של HMD ב-Android One נכונה וטובה, במיוחד מנקודת המבט של משתמש ישראלי. אז ב-Nokia X7 זה לא. כלומר זה אנדרואיד, אבל לא One. וזה קצת הפתיע ואכזב אפילו.
למה? כי מכשירים סינים עם אנדרואיד זה אומר ממשק סיני/אנגלי בלבד לעיתים קרובות ולא גלובלי כמו ב-One. כי זה לעתים קרובות אומר משגר מקומי ולא משגר אנדרואיד נקי. כי זה אומר הרבה אפליקציות סיניות שאין מה לעשות איתן, ולעיתים קרובות גם זה אומר שמרובן אי אפשר להיפטר. פה ושם זה גם אומר שאין גישה ל-Google Play.
אז Nokia X7 הוא טלפון סיני לכל דבר ועניין, כמעט, והכמעט הזה מציל את העניינים. מה הכוונה בכמעט? אם בוחרים במהלך ההגדרה את השפה האנגלית אפשר לזהות את חנות האפליקציות הסיניות App Market שממנה אפשר להוריד את Google Play ומשם כבר הכל פחות או יותר מסתדר. קודם כל זה מאפשר להתקין מקלדת עם תמיכה בעברית, ובלי לעשות פרסומות. זה מאפשר לעבוד עם עברית באופן מסודר ומיושר כראוי. האפליקציות וההגדרות באנגלית, אבל היכן שצריך אפשר לכתוב בעברית וזה כבר בסדר – כולל כמובן ב-Gmail. שכן, גם אותה צריך להוריד ולהתקין לבד.
אפשר גם להעיף כמעט את כל האפליקציות הסיניות שמגיעות עם הטלפון, וכמובן גם להחליף את המשגר, ועם קצת עבודה אפשר להוריד ולהתקין אפליקציות חלופיות לכל מה שהגיע סיני – מאנשי קשר, דרך אפליקציית הטלפון, דרך המסרונים וכל דבר אחר כמעט. זה עדיין לא אומר שלא נתקלים יותר ביציאה למסעות קצרים בסין לאורך השימוש, אבל זה ממש לא משמעותי ולא מפריע במיוחד.
מה שכן, בזכות זה מקבלים כמה ערכות נושא להתקנה שהן ממש חמודות לדעתי לפחות. טוב גם לדעת הבת שלי דורון.
עוד כמה סידורים ב-Nokia X7
הטלפון, במהלך ההגדרה הראשונית שלו, עשה את התהליכים תחת אנדרואיד 8.1, אך כחלק מההתקנות, הורדות והעדכונים מהר מאוד, ועוד לפני ההרצה המשמעותית הראשונה של הטלפון, גם ה-X7 קיבל את מנת האנדרואיד 9 שלו. למעשה, בהיבט הזה הוא הזכיר מאוד את התהליך שעברתי גם עם ה-X6.
לאחר מכן יש עוד צורך בכמה כוונונים כדי לקבל חוויית אנדרואיד 9, כמו לדוגמה לבחור תפריט ראשי שעובד בסגנון כפתור בית שלוחצים וגוררים כדי לעבור בין האפליקציות הפתוחות, ורק עם חץ חזור לצידו, אבל זה כמו בכל טלפון חדש – למצוא את הממשק שנוח ורוצים לעבוד איתו.
והיה עוד משהו שעשיתי לאחר שפחות או יותר הגדרתי את המכשיר, ולקראת תחילת הבדיקה שלו בפועל והורדת האפליקציות בהן אני נוהג להשתמש לצורך הבדיקות שלי. זוכרים את האתר Don't kill my App? זוכרים מה הוא סיפר על מכשירי נוקיה? אז לקח קצת זמן אבל איתרתי ברשימת האפליקציות את הקובץ הגורם לבאלגן, com.evenwell.powersaving.g3, עצרתי אותו ואפילו הצלחתי למחוק אותו. זהו לאחר מכן לא היו כל בעיות. המכשיר לא סגר אפליקציות שעבדו ברקע, ואני זה שקבעתי בעצמי מאיזה אפליקציות לקבל התראות או לא.
חיישן טביעות האצבע של המכשיר ממוקם בגב עדיין, וזה מה שמקובל הרי עדיין בכל הטלפונים כמעט חוץ ממתי מעט. הוא עובד ומתפקד היטב כמו בכל טלפון ממוצע בשוק, עם אותו תהליך הגדרה מוכר של 'הרם הורד אצבע בכל מיני זוויות'.
אפשר גם אם רוצים, וגם זה כבר בטח לא מפתיע אף אחד, להשתמש במצלמת הסלפי כדי לפתוח את המכשיר מנעילה בעזרת הפנים. תהליך ההגדרה היה קל ונוח, והתפעול היה טוב. כלומר טוב מבחינת זיהוי הפנים, למרות שמדי פעם המצלמה סירבה לזהות את פני החינניות, זה קרה לעיתים רחוקות וברוב המקרים אפילו בתאורה מאוד נמוכה התוצאה הייתה טובה ומהירה. אבל בכל זאת יש פה אבל קטן, קטנצ'יק אפילו: המצלמה מתחילה בתהליך הזיהוי רק אחרי לחיצה על כפתור ההדלקה, מה שבחינתי כבר די ייתר את העניין. אם כבר שמתי אצבע אחת על המכשיר, אז למה לא לשים אותה על כפתור חיישן טביעות האצבע שאינו זקוק ליותר מכך לפתיחה ה-Nokia X7 מנעילה? בכל מקרה, לאחר הזיהוי מגיעים מייד למסך הבית.
Nokia X7 ויחסיו עם תמונה
אומרים שבעידן הנוכחי של נוקיה אם ראית אפליקציית מצלמה אחת שלה, אז ראית את כולן. אני לא יודע האם זה מדויק במאת האחוזים, אבל כן, ב-X7 מצאתי את אותה אפליקציית צילום שמצאתי ב-X6 עם אותן אפשרויות מהתחלה ועד הסוף, כולל צילום וידאו איטי/מהיר מדליק לחלוטין שעובד היטב, וכולל כמובן מצב מקצועי, מצב בוקה וכל מה שמצפים למצוא באפליקציה הזו, וגם עם תפריט הגדרות מאוד מצומצם.
אבל בכל זאת יש הבדל מאוד משמועתי בין שני המכשירים בהיבט של צילום תמונות וזה כמובן שהמצלמות מבוססות על האופטיקה של צייס. לראשית יש חיישן 12 מגה-פיקסל עם מפתח צמצם של f/1.8 וכם תמיכה ב-PDAF כפול פיקסלים וכבונוס, גם מייצב תמונה אופטי. למצלמת העזר, שמספקת כאן רק את היבט העומק, יש חיישן של 13 מגה-פיקסל. אם כבר הגענו להיבט הטכני של המצלמות, אז הקדמית מצוידת בחיישן 20 מגה-פיקסל ומפתח הצמצם שלה, f/2.0, רגיל עד בינוני.
מי שחבר בקבוצת הנוקיה הישראלית הנהדרת בפייסבוק אולי כבר ראה את התמונות שהעליתי כדוגמה לאיכות הצילום של ה-Nokia X7. מי שלא, אז הנה הן.
ומה המסקנות שלי? קודם כל אספר שאני בוחן את הצילום בטלפונים השונים, ו-Nokia X7 אינו יוצא דופן, במצב אוטומטי עם מעבר למצבים שונים לפי הצורך, כי זאת רמת הצילום בה רוב האנשים – שלא נאמר הרוב המוחלט – מצלמים.
ואחרי זה, נעבר ונתחיל עם הצילום בחושך. תמונת החדר צולמה בחושך מוחלט, בשעה שלוש בבוקר, ועל עיוור. אמנם לוקח שנייה אחת עד שתיים עד לביצוע הצילום בפועל, כך שכדאי לשמור על יציבות היד למרות המייצב האופטי, אבל התוצאה תסכימו, מרשימה. כמובן שבהגדלה מלאה רואים את הגרעיניות, אבל במבט ראשון קשה אפילו להבחין בה, וגם אין טשטוש שיכול לנבוע מתנועת היד. תמונת חדר המדרגות היא עוד הוכחה שהמצלמות של ה-X7 עובדות יפה גם במצבי תאורה פחות טובים.
תמונת הקהל בכנס, שדרך אגב צולמה בידי צלם מקצועי, מראה את ההתמודדות הטובה עם הרבה פרטים בתמונה. אין אובדן פרטים, אין טשטוש צבעים, ולמרות התאורה הצהובה הגבוהה נכנס לעדשה מספיק אור כדי לראות היטב את האנשים מאחור, וכמעט בלי מריחות בקצוות.
המצלמות התמודדו היטב גם עם שמיים כחולים בלי עיוותים כרומטיים, לפחות לא כאלו ששמתי לב אליהם, ועם שמירת על גבולות הצבעים והגוונים, בלי שרפת שטחים. האכזבה הגדולה היחידה – טוב לא ממש גדולה, כי הייתה כמובן מוכנות נפשית מראש – היא שאין תמיכה בזום אופטי ורואים זאת מייד בכל תמונה שמנסים לבצע בה קצת התמקדות.
בשורה התחתונה: למרות החוסר בזום אמיתי, ביצועים מאוד מוצלחים.
חומרה כהלכתה
המסך של Nokia X7 נמתח לגודל של 6.18 אינץ' וזה במונחים של 2019 מסך יחסית קטן, אם כי גדול יותר באופן משמעותי למדי מזה של ה-Nokia X6. הוא מציע רזולוציית +FHD ביחס היבט של 19:9 עם יחס מסך בינוני מאוד של 81.2% שנובע מכך שיש שול יחסית גדול למטה, או לפחות מספיק גדול כדי שניתן יהיה להכניס לשם את שם המותג, ולמעלה יש מגרעת כמו שמגרעת מכוערת יכולה להיות שכמעט ולא משאירה מקום לצלמיות משני הצדדים – למרות שהן מתארגנות היטב במקום שנותר. למעשה כדאי, ואף אפשר להסתיר את המגרעת עם פס שחור 'כמו פעם'.
המערכת על שבב, Snapdragon 710, יותר ממכובדת עבור מכשיר שוק ביניים. למעשה, בפרספקטיבה היא אפילו שמה אותו בצמרת מכשירי הביניים. אם אלא קראתם את הכתבה שמשווה בין Snapdrgon 660 ל-670 ול-710, אז יש לכם הזדמנות טובה לעשות זאת עכשיו. בכל מקרה יש כאן 2 ליבות Kryo 360 Gold במהירות מרבית של 2.2 גיגה-הרץ לצד Kryo 360 במהירות מרבית של 1.7 גיגה-הרץ. השבב הגרפי הוא Adreno 616 הסביר ויותר מכך.
מעבר לכך הגיע הטלפון עם 6 גיגה-בייט זיכרון עבודה לצד 128 גיגה-בייט זיכרון אחסון. יש גם אפשרות במגירת הסים להציב כרטיס זיכרון בנפח של עד 400 גיגה-בייט למי ש-128, ואפילו 64 גיגה-בייט, לא מספיק לו.
Nokia X7 מגיע עם מחבר USB Type-C שמאפשר טעינה מהירה של סוללת ה-3,500 מילי-אמפר/שעה עם מטען 18 וואט. למעלה יש גם שקע 3.5 מ"מ. מבחינת קישוריות יש תמיכה ב-WiFi 802.11ac וגם בבלוטות' 5.0 וגם ב-WiFi Direct.
עד כמה Nokia X7 ביצועיסט?
קודם כל נתחיל בלוח הזמנים. כמו רוב הטלפונים לאחרונה בדקתי את ה-X7 בעזרת מבחן בדיקת הסוללה של Geekbench 4, והמכשיר סיים אותה, עד התרוקנות הסוללה, עם זמן של 8:30 שעות. לדעתי זה ממש תוצאה יפה עבור סוללה שאינה נמנית על הגדולות ביותר שמוצעות כיום בשוק. עבור מכשיר עם מסך בגודלו, זה מבטיח בעבודה מציאותית אפילו יום וחצי עד יומיים ללא טעינה, בשימוש רגיל.
מבחינת ביצועים סינתטיים הוא מתמודד בהצלחה עם כל מכשיר שוק ביניים שזורקים לעברו, ולא משנה אם מדובר ב-Mi Max 3 של שאומי (Xiaomi), ב-P Smart 2019 של וואווי (Huawie) וגם גרסת 2019 של Galaxy A9 של סמסונג (Samsung).
זה בא לידי ביטוי ב-Geekbench עם ציונים של 1,796 ו-5,860 נקודות במבחן ה-CPU, עבור ליבה אחת וריבוי ליבות בהתאמה, וכן התוצאה הגבוהה ביותר שהתקבלה במבחן Compute עבור מכשירי שוק הביניים שבדקתי עד היום עם 6,828 נקודות.
הוא גם הגיע לתוצאה יפה מאוד ב-Antutu 7 עם 169,914 נקודות – זו התוצאה הטובה ביותר במכשיר כלשהו מתחת למכשירי הצמרת הגבוהה עם מערכות על שבב שרובן מבוססות על Snapdragon 8xx. והתמונה הייתה דומה גם במבחנים של PC Mark ובמבחנים הגרפיים של 3D Mark בהם התופעה של Antutu חזרה על עצמה במדויק – התוצאות הכי טובות עבור מכשיר שוק ביניים בעת האחרונה ולפניה.
אז בסופו של דבר
אני מוצא את עצמי פעם אחר פעם ממליץ על המכשירים של נוקיה. זה מתחיל להזכיר לי את הימים בהם שאומי עשתה את הפריצה שלה לשוק. טוב, נוקיה אולי לא עושה את זה באותה כמות של דגמי מכשירים, וגם אין לה ממש מכשירי שוק גבוה להוציא אולי Nokia 9 שיגיע לקראת סוף החודש לשוק בפועל, אבל בשוק הביניים ולמטה כבר יש לה למכור, והרבה.
אז Nokia X7 אינו יוצא מגדר הרגיל, וזאת למרות העובדה המצערת שהוא לא מגיע עם Android One נקי באמת, עם עברית נקייה, ובלי עומסים מיותרים של אפליקציות סינית וממשק סיני. אבל עם קצת מאמץ, כאמור, אפשר לנקות את השטח, ואז גם אפשר לבחון את היתרונות הרבים שיש לו.
וזה כמות זיכרון נאה ביותר, מערכת על שבב חזקה מאוד עבור שוק הביניים, שבב גרפי מוצלח כתוצאה מכך, עם סוללה שמתפקדת מצוין ועם מערך מצלמות שעושה טוב לנשמה גם בצילום אוטומטי בעזרת בינה מלאכותית חכמה.
ומה עם המחיר? אני קיבלתי אותו מ-Gearbest לבדיקה ושם בהוא עולה כעת פחות מ-1,350 שקלים עבור התצורה הגבוהה של 6/128 גיגה-בייט זיכרון. אולי מעט גבוה יחסית למכשירי נוקיה האחרונים, אבל עדיין מחיר שפשוט מעניק תמורה נהדרת לכסף.
אני, בנימה אישית, מאוד אהבתי את ה-Nokia X7.