תחרותי מאוד: OnePlus 7 Pro – כבר כמעט בצמרת הגבוהה, אבל עדיין רק כמעט

וואן פלוס (OnePlus) כבר אינה חברה צעירה. כבר עברו כמה וכמה שנים טובות מאז הופיעה בשוק עם הילה של חברה צעירה ונועזת, והיא מנסה לשמור על התדמית הזו גם בדור השביעי של מכשיריה, ובמיוחד עם OnePlus 7 Pro שהוא אחד מהשניים שהשיקה החברה לאחרונה, כמעט כמו תמיד – זה חלק מהתדמית שלה למעשה: כמו שעון היא משיקה טלפון אחד חדש או שניים לכל היותר כל שישה חודשים, ולפחות אחד מהם מספק תצורה שמתאימה לחלק המאוד קדמי של השוק עם מיטב הטכנולוגיה או רובה. היא לא מנסה להצמיד טלפונים לכל התחומים בשוק אלא מכוונת מעלה בלבד, ובצמצום.

אבל OnePlus 7 Pro, באותה מידה שהוא אינו מפתיע בכך שהוא דומה כמעט בכל היבט לכל מכשירי הדגל שמוצעים בצמרת הגבוהה של שוק הטלפונים החכמים, הוא עבור החברה טלפון ראשוני מאוד בהרבה היבטים.

באופן חיצוני זה בא לידי ביטוי במסך 6.67 אינץ’ שעם יחס היבט של 19.5:9 נראה ומרגישמאוד צר יחסית לאורכו, ולמרות זאת ממש לא קל כי הוא שוקל 209 גרם. המסך הוא מסוג AMOLED והוא מציע עיצוב שהחברה מכנה ‘נוזלי’ (Fluid). הוא מציע רזולוציית 2K עם שוליים המתקמרים כלפי חוץ מהצדדים, והוא נקי לחלוטין ממגרעות וגם חרירים בתצוגה. מסך נקי אמיתי כשהמצלמה הקדמית שלו מסתתרת בתוך המכשיר עצמו וקופצת החוצה באופן מכני, ומאוד מאוד שקט, כשעוברים באפליקציית הצילום למצב סלפי – ונסגרת כשיוצאים ממנו. המצלמה, דרך אגב, מצוידת בחיישן 16 מגה-פיקסל, והיא בסדר, לא יותר.

המסך מציע בנוסף בהירות מרבית בעוצמה נהדרת וייחודית של 800 ניט שמאפשרת לעבוד עם הטלפון באופן ברור גם כשהשמש מכה ישירות אל המסך, קצב רענון תצוגה של 90 הרץ שרלוונטי למשחקים, אם בכלל, וכן תמיכה בתקן +HDR10. כל אלה מתחברים יחדיו לחוויית תצוגה שיש מעט מכשירים בשוק שמסוגלים להתמודד אתה, אם בכלל.

מחוון ההשתקה הפיזי עדיין נמצא שם בצד ימין מעל כפתור ההפעלה/כיבוי וטוב שכך, ולמטה יש את מחבר ה-USB Type-C להטענה מהירה שלצידו הימני אחד מצמד הרמקולים הסטריאופנים שתומכים אמנם ב-Dolby Atmos אבל לא ממש מרשימים מבחינת עוצמה וגם מבחינת דיוק בצלילים הגבוהים שקצת צורמים לפעמים. גם מגירת הסים הכפול נמצאת למטה, וזה די הגיוני במכשיר עם מצלמה קופצת.

חומרה חזקה

כמו תמיד במכשירים של וואן פלוס החומרה הפנימית היא באיכות הגבוהה הנדרש. זה אומר כמובן שהוא מצויד במערכת על שבב Snapdragon 855 של קוואלקום (Qualcomm), שהיא עדיין המערכת הטובה ביותר שיש ליצרנית השבבים האמריקאית להציג כיום, והוא מגיע מספר תצורות זיכרון עד 12 גיגה-בייט זיכרון עבודה עם 256 גיגה-בייט זיכרון אחסון. התצורה שנבדקה כאן היא הנמוכה ביותר, באופן יחסי כמובן, והיא מציעה 6 גיגה-בייט זיכרון עבודה ו-128 גיגה-בייט זיכרון אחסון מובנה.

יש גם סוללת 4,000 מילי-אמפר/שעה שמגיעה יחד עם המטען הקנייני המהיר של החברה, Warp Charge 30 שבבדיקות הראה שלאחר 20 דקות בלבד מגיעים לכ-50% מנפח הסוללה כשמתחילים לטעון מהרגע שהיא מתרוקנת. מרשים כמו תמיד.

אבל את עיקר תשומת הלב של OnePlus 7 Pro תופס הגב המבריק בעל המראה היוקרתי. הוא מצופה כמו המסך ב-Gorilla Glass, אבל העיקר הוא חידוש נוסף, ומאוד משמעותי, במקרה של וואן פלוס: שלוש מצלמות אחת מעל השנייה, כשהשלישית מבחינת הסדר, בספירה מלמעלה, היא הראשית ומצוידת בחיישן 48 מגה-פיקסל המבוסס על חיישן IMX586 של סוני (Sony) עם מפתח f/1.6 ועם תמיכה של מייצב תמונה אופטי בארבעת הצירים. מצלמת הטלפוטו מציעה חיישן 8 מגה-פיקסל עם מפתח f/2.4 ועם זום אופטי 3x וגם לה הצמידה החברה מייצב אופטי. למצלמה השלישית יש חיישן 16 מגה-פיקסל ומפתח f/2.2 עם עדשה רחבה, לפחות יותר רחבה באופן משמעותי מהראשית.

OnePlus 7 Pro בביצוע מ(ז)היר

אל המצלמות אתייחס כמובן בהמשך אבל לפני כן התייחסות לביצועים של המכשיר שמוכיחים ללא ספק ש-OnePlus 7 Pro נמצא בחזית. למעשה, לפי התוצאה אליה הגיע הטלפון במבחן הביצועים של Antutu, שעומדת על 369,922 נקודות, רק ה-Mi 9 של שאומי (Xiaomi) חזק ממנו. בהנחה, שאני מקווה שהיא אכן נכונה, שהמהנדסים של החברה לא שיחקו עם מערכת ההפעלה כך שהיא תזהה באופן ייעודי את אפליקציות המבחנים ואמות המידה – ולא שזה לא קרה לה בעבר – מדובר בתוצאה מרשימה מאוד.

עם זאת אפשר כמובן להעריך שבבדיקות התוכנה שמבוצעות המכשיר עובר לסביבת משחקים מואצת בה המכשיר מעניק את מירב המשאבים לטובת המשחק. אבל, מכיוון שכל כך הרבה מכשירים כיום בשוק עושים את זה, עם העלייה הגוברת והולכת בחשיבות של הטלפונים בהיבט של קונסולות משחק ניידות, אין בכך פסול לפחות לדעתי.

הביצועים הטובים באו לידי ביטוי גם במבחן ריבוי הליבות של Geekbench 4.3.3 עם ציון מרשים של 11,286 נקודות שהוא הגבוה ביותר שהשיג מכשיר בבדיקות שערכתי עד היום, וגם במבחן PCMark שגם בו הוא השיג את הציון הגבוה ביותר אי פעם, לפחות מבחינתי, עם 9,378 נקודות במבחן Work 2.0.

יפתיע אתכם שגם ב-3DMark הוציא OnePlus 7 Pro תוצאות מצוינות? ברור שלא, במיוחד במכשיר שיש בו מצב משחקים. 5,603 נקודות במבחן Sling Shot Extreme בבדיקת OpenGL ו-4,895 נקודות בבדיקת Vulkan, ממצבים את הטלפון המסוים הזה כאחד הטובים ביותר למשחקים – לפחות בקרב הטלפונים ‘הרגילים’ שאינם ייעודיים למשחקים.

ומה עם הסוללה? טוב תודה, ובהחלט טוב תודה. כבר עברו יותר מחצי תריסר חודשים מאז שטלפון שבדקתי חצה את קו עשר השעות, ואת הכבוד לקח לעצמו הטלפון החדש עם 10 שעות ו-40 דקות שזה בהחלט זמן נהדר עבור מכשיר עם מסך גדול, עם רזולוציה גבוהה יחסית ועם בהירות יוצאת דופן שרוב הזמן גם מצליח, אפילו תחת עומסים כבדים, לא להתחמם יותר מדי.

ביצועים, ביצועים, אבל איך השימושיות?

כאמור, המסך של OnePlus 7 Pro מציע קצב רענון של 90 הרץ. קשה לומר שזה בא לידי ביטוי במשחקים עצמם, כי עדיין אין משחקים בסביבת אנדרואיד שקצב רענון גבוה יותר של המסך יועיל להם באמת, אבל ההרגשה הכוללת היא שהמכשיר עובד הרבה יותר חלק מהממוצע ומגיב הרבה יותר טוב ללחיצות. גם האנימציות השונות, כמו לדוגמה זו שכלולה בטפט בה משתמש המכשיר כברירת מחדל וגם באחרים שנמצאים הערכה, עוברות בקלילות מרשימה מבלי להעיק על העין ולא על המכשיר.

אני לא יודע עד כמה זה קשור לנושא המוזכר בפסקה לעיל, אבל גם חיישן טביעות האצבע עובד מצוין ב-OnePlus 7 Pro, החל משלב ההגדרה שלו שהוא אחד מהפחות ‘כואבים’ בהם נתקלתי עד היום באופן כללי, ולא רק עבור חיישנים מתחת למסך OLED. בחברה מספרים שהם הגדילו את שטח המגע לעומת המכשיר הקודם, וגם אם לא באופן משמעותי, התוצאה פשוט טובה. לא שאי אפשר לפספס, בדרך כלל בגלל שמרימים את האצבע מהר מדי לאחר הנחתה, אבל בהיבט הזה זה הצליח לוואן פלוס – ואם אתם זוכרים את מה שקרה ל-HMD Global עם Nokia 9, אז אתם יודעים שזה לא תמיד קל ליישום.

כפי שתקראו בהמשך באפליקציית הצילום בחרה וואן פלוס שלא לשלב מצב בינה מלאכותית, אבל ברקע של המכשיר פועלת פרוצדורה שכן משתמשת בלימוד מכונה ובינה מלאכותית. קוראים לה RAM Boost, והמשתמשים יכולים לבחור האם להפעיל אותה או לא. אם כן, ולאורך הבדיקות לא הרגשתי שזה מפריע, אז יכולת זו אמורה ללמוד את דרך השימוש בטלפון לאורך זמן כדי למטב את משאבי הזיכרון וכדי להאיץ את הביצועים. תאמינו או לא זו בחירה שלכם.

מעבר לכך, ולפני שאקדיש קצת תשומת לב לשני מצבים ייחודיים יותר, ‘מצב זן’ ו-‘מצב משחק’, אספר שבהגדרות מוצאים מה שצפוי למצוא בטלפון מודרני, כולל הגדרת מחוות די סטנדרטית, וכולל האפשרות להגדיר את סרגל הניווט כך שהוא ייעלם לצורך שימוש במחוות בלבד. בכל מקרה, יש הסברים בחלק התחתון של הדף כדי להסביר איך משתמשים.

אחד היתרונות שיש לחברה שלא ממש מספקת מכשירים רבים לשוק היא היכולת לעדכן במהירות, וזה עוד היבט מסוים של שימושיות. אצל וואן פלוס זה אחד מסימני ההיכר, במיוחד כשיוצאים מכשירים חדשים, ובמיוחד כשהיא בעצם משתמשת יחידה נכון להיום במערכת ההפעלה Oxygen OS, מעל אנדרואיד 9 כמובן. בתקופה הקצרה שהמכשיר היה אצלי הוריד המכשיר שני עדכונים, שרובם מתייחסים לאפליקציית המצלמה ולאיכות הצילום, אבל גם לרגישות המסך ללחיצות בין השאר.

מי שרוצה יכול, וכברירת מחדל, להחליק במסך הבית הראשי מימין לשמאל כדי לפתוח את ה-‘מדף’ (Shelf). לא חדש, אבל עדיין מקום יעיל למדי שעוזר לרכז כמה פעולות מהירות וקיצורי דרך, כשהבחירה היא מבין כמה כרטיסיות שוואן פלוס מציעה או ווידג’טים – אחת הכרטיסיות השימושיות יכולה להיות עבור לא מעט משתמשים ‘שירות מקום חנייה’ שיכול לעזור לאתר את המכונית באתרים עם חניוני ענק.

אחד הדברים שבכל זאת די הפריעו לי לאורך הבדיקה זה השוליים. בסרטים זה אולי קת הוסיף, אבל במשחקים מסוימים, בגלישה ובעבודה, במיוחד בעבודה שכללה מקלדת, הם ממש הפריעו. באמת, מבחינתי, אפשר היה לוותר.

העובדה שברגע ששמים למכשיר את מגן הסיליקון שמגיע בקופסה הקימורים של המסך בעצם הופכים למיוצרים מבחינת העיצוב, כי השוליים של המגן גבוהים במקצת מהמסגרת הצדדית, רק מוכיחה שזה באמת מיותר.

זה זמן הזן

כבר יש לא מעטים שמכנים את העובדה שהטלפון לא יוצא מהידיים כמעט לרגע ‘מגפה’. גם אם לא רוצים להשתמש במילה קשה כל כך, אז המילה ‘אובססיביות’ תופיע במקומה. בכל מקרה כנראה שגם היצרניות מתחילות לשים לב לכך, ובוואן פלוס החליטו, לדוגמה, לשלב ב-OnePlus 7 Pro מצב שהיא מכנה ‘מצב זן’ והוא זמין ישירות מסרגל ההתראות כפעולה מהירה – אמנם במסך השני, אבל קל להגיע.

במצב הזה, שאינו בלעדי לחברה, המטרה היא לא להשתמש בטלפון במשך 20 דקות. מיד לאחר שמפעלים אותו, ואחרי שמאשרים שוב כדי להוכיח הבנה, הטלפון ננעל לשימוש כשהדברים היחידים שזמינים לשימוש הם שיחת חירום והמצלמה – ומדוע המצלמה זמינה, קצת קשה לי להבין בעולם בו הטלפונים הפכו קודם כל למצלמות.

אבל ניחא. מעבר לכך הטלפון מושבת, ולאורך מסכ ההפסקה המסך משנה את צבעו וגם את המסר שמופיע, עד שסופו של דבר מופיעה תעודת הוקרה שניתן לשתף באמצעים החברתיים השונים. במסך הראשי של ‘מצב זן’ אפשר לקבוע הפעלה אוטומטית לאחר שימוש בין שעתיים ומעלה בטלפון, וכן אפשר לעקוב אחרי סטטיסטיקות השימוש.

יכול להיות שימושי? אשמח לשמוע את דעתכם.

OnePlus 7 Pro למגרש המשחקים

כפי שהוזכר לעיל כבר יותר מאחת וואן פלוס קוראים את השוק, וגם מבלי להוציא מכשיר משחק ייעודי, הם מספקים ב-OnePlus 7 Pro מצב משחק שאמור לענות לכל הדרישות של שחקני הטלפון. יחד עם קצב הרענון הגבוה יחסית של המסך – למרות שהוא נמוך יותר מזה שמציעים טלפוני משחק שמוגדרים כאלו, כדוגמת Razer Phone 2 שבדרך ויציע כמו אחרים קצב רענון של 120 הרץ – זה אמור לספק גם את הפנטים שבין השחקנים, וכן לא סתם נבחרה המילה הזו. קירור המים וודאי שרק עוזר.

מצב המשחק ניתן להפעלה דרך סרגל ההתראות כפעולה מהירה. כברירת מחדל מופיעה על המסך הודעה שמסבירה מה קורה במכשיר לאחר ההפעלה שלו, הודעה שאפשר לבחור שלא להציג יותר לאחר הפעם הראשונה מה היא מופיעה – ומה שקורה כברירת מחדל זה כצפוי מיטוב של כל משאבי הטלפון הביצועיים לטובת המשחקים, מליבות העיבוד דרך השבב הגרפי ועד הזיכרון לטובת המשחקים כדי להציע ביצועים מרביים.

החלון גם מכיל גישה להגדרות שונות שקשורות למצב המשחק כמו שיפור משוב מגע, חסימת התראות, אין לענות לשיחות נכנסות וכדומה. ומעבר לכך הוא גם מאפשר מעבר למצב Fnatic.

Fnatic היא קבוצת eSports שהוקמה כבר ב-2004, הרבה לפני שמישהו חשב שזה הולך להיות תחום כל כך משמעותי שיגלגל כל כך הרבה כסף. הקבוצה שיתפה פעולה עם וואן פלוס שהיא אחת הספונסרים שלה כדי לפתח את המצב החדש והוא לוקח את המיטוב עוד צעד אחד קדימה: בלי התראות בכלל מלבד התראות סוללה חלשה, שעון מעורר ושעון עצר; מיקוד משאבים חזק עוד יותר עד כדי אפשרות לפגיעה בתפקוד של אפליקציות אחרות; וגם שיפור החיבור לרשת על ידי השבתת הסים המשני עבור מי שמשתמש בשני סימים במכשיר כדי למנוע השהיות מיותרות של הזרמת הנתונים.

אפשר כאמור להפעיל את מצב המשחק באופן ידני, אבל אפשר לקבוע במסך ההגדרות שלו אפליקציות שעצם ההרצה שלהן יגרמו להפעלות באופן אוטומטי.

ושוב, השאלה היא האם באמת יש בכך צורך? אשמח לשמוע דעות. בכל מקרה זה שם, זה מודרני ויש כאן בהחלט נקודת מבט אל העתיד שהוא ללא ספק משחקים יותר כבדים גם באנדרואיד.

מצלמות שלוש לו, ומה יוצא מזה?

באתר DxOMark העניקו למערך הצילום האחורי ציון של 111 נקודות שנכון להיום מציב אותו במקום השלישי נקודה אחת בלבד מתחת ל-P30 Pro של וואווי (Huawei) ו-Galaxy S10 5G של סמסונג (Samsung). כלומר, לפי האתר הנחשב מדובר במצלמות מהטובות ביותר שיש בשוק, כולל כמובן השילוב של אפליקציית הצילום.

אז אני חושב שהם קצת הגזימו במיוחד בגלל שעבור אלו שמצלמים בשיטת ‘שלוף-כוון בערך-צלם’ חסר משהו מאוד משמעותי באפליקציה וזה שימוש בבינה מלאכותית. עם כל הכבוד לאיכות הכללית של התמונות, פה ושם רואים בתמונות חריגות קטנות שנובעות כנראה מכך שאין התאמה מושלמת למושא הצילום – כולל לפעמים עיוותים בחלקים החיצוניים של התמונה, כולל רעשים שלא מובן למה מופיעים וכולל מרקמים שלעיתים נראה שהם קצת מתערבבים זה בזה ונמרחים. גם אפקט הבוקה לא מושלם, ולדעתי יש לפעמים הרגשה שנעשה טשטוש יתר מסביב, דווקא בקרבת העצם המצולם.

למרות שכאמור יש בעיות מדי פעם בתמונות, בסך הכל התוצאות מרשימות למדי. קשה מאוד להצליח לצלם תמונה שאינה ראויה לתצוגה בכבוד. יש המון דברים טובים כמו מעבר קליל בין מצב זום 3x למצב הצילום הרגיל ולצילום מקרו 0.6x עם מיקוד אוטומטי ברמה הגבוהה ביותר ועם תוצאות יוצאות מן הכלל ברמת המקרו, עם חשיפה מצוינת שבאה לידי ביטוי במיוחד בצילומי הלילה: מספיק טיפת אור מהסביבה כדי לצלם תמונות שנראות אפילו יותר טובות מהמקור – וכן גם קצת פלסטיות, ולא פחות חשוב צבעים נהדרים מלאי חיים בלי להגזים ברווייה שלהם.

כשמניחים על כף המאזניים את החסרונות הקטנים מול איכות הצילום הכוללת, הנטייה היא לצד הטוב ללא כל ספק ובמידה מכרעת, אבל עדיין מי שרוצה קצת יותר שיהיה מוכן לאפשרות שזה לא תמיד יצליח במצב האוטומטי.

OnePlus 7 Pro - Camera Roll

במצב ה-Pro, שמגיעים אליו באמצעות החלקה מלמטה של המסך, יש כמובן שליטה מלאה בהגדרות הצילום עבור מי שיודע מה הוא עושה עם זה, ויש עוד אפשרות אחת מעניינת: אפשר לבחור לשמור תמונת JPG בגודל מלא של 48 מגה-פיקסל, ואפשר גם לבחור לשמור את התמונות בתצורת RAW, כקצבי DNG. הנה עוד פלוס קטן שמעניין למה בוואן פלוס לא הדגישו יותר.

אם כך אפליקציה יחסית פשוטה, אבל היא לא מפריעה להוציא תמונות איכותיות בדרך כלל, בשורה התחתונה בדרך כלל משובח.

עוד כמה דברים, וסיכום

בשורה התחתונה OnePlus 7 Pro הוא מכשיר מעולה. נקודה. אפשר לעצור כאן. זהו, שלא ממש. כי הוא עוד לא שם ליד הגדולים באמת, וכנראה שוואן פלוס עצמה אשמה בזה. הבחירה שלה לא לשלב בינה מלאכותית באפליקציית המצלמה כבר שמה אותה צעד אחד קטן מאחור. הבחירה שלא לשלב תמיכה בתקן IP68 ורק לרמוז שזה בסדר וזה בכלל עניין של רישוי יקר מדי גם לא לעניין לדעתי במיוחד שהמחיר רק הולך ועולה. גם הבחירה שלקצר עוד יותר את הפינות ולוותר על טעינה אלחוטית לוקחת אותה עוד צעד קטן אחורה.

ואולי כל זה היה לא נורא אלמלא העובדה שהמחיר קפץ כל כך הרבה קדימה, והוא ממשיך לעלות מדור לדור. כבר בסקירה של OnePlus 5 חשבתי שוואן פלוס כבר דורשת מחיר גבוה מדי עבור המכשיר שלה, ועכשיו זה עוד יותר נכון, ובמיוחד בארץ בו בתצורה שבה הוא נבדק הוא עולה 3,300 שקלים – שזה בערך 130 דולרים יותר ממה שנדרש בארצות הברית. במחיר כזה, שכבר כל כך קרוב למחירים של מכשירי הצמרת, אי אפשר לקצר פינות.

זה לא גורע מכך שמדובר במכשיר מצוין, אבל כאמור, הוא עדיין רואה את הגב של המכשירים המובילים של אפל (Apple), וואווי וכמובן סמסונג, מאוד מקרוב אבל עדיין מאחור.

One thought on “תחרותי מאוד: OnePlus 7 Pro – כבר כמעט בצמרת הגבוהה, אבל עדיין רק כמעט

  • 16 ביוני 2019 at 14:50
    Permalink

    אתה טוען שהוא רואה את הגב של מכשירי אפל החדשים, איך אתה בכלל יכול להגיד את זה? הרי זאת בכלל לא התלבטות, מי שאוהב אפל לא יסתכל לא על ואן פלוס ולא על סמסונג.. מי שאוהב אפל יקנה רק אפל..
    חוץ מזה מבחינת מערכת הפעלה ועדכונים אני חייב להגיד שואל פלוס היא כיום המובילה בשוק, סאמסונג? נו בחייך המערכת שלהם כבדה כל-כך שאחרי חודש אתה מת להחזיר את המכשיר. הואוי? אתה רציני? החברה עוד חצי שנה כבר לא תמכור מכשירים, הם הרי מוציאים מערכת הפעלה חדשה …

    באנדרואיד היחיד שאולי יכול להתחרות בOP כיום זה Pixel שיצא.

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.