איך זה ROG Zephyrus M? מחשב משחקים עם עיצוב ייחודי ובלי לוותר על ביצועים
מה זו בדיוק המהרה, איך זה בא לידי ביטוי כשמאיצים את המעבד הראשי של המחשב עד הקצה האפשרי? האם זה משהו תיאורטי שרק גיקים בקצה העליון מנסים אותה? מה קורה שגם מוסיפים לתמונה כרטיס תצוגה חזק למדי שניתן להמהרה, איך זה בא לידי ביטוי כשמשחקים? לא הרבה פעמים יוצא לבדוק את האפשרות הזו מקרוב, אבל כשהמכסה של ה-ROG Zeyhprus M של אסוס (Asus) נפתח לרווחה על שולחן הבדיקות, ואחרי ההתרשמות מהמראה המאוד ייחודי של המחשב הזה, התברר שזו הזדמנות מצוןינת לבדוק את זה היטב – לבחון מחשב עם יכולות המהרה אמיתיות, ועוד כזה שמיועד למשחקים, התחום בו ההמרה אולי חשובה יותר מכל.
אז הפעם הסקירה תהיה קצת שונה, וההתרכזות בהתחלה תהיה בביצועים, עם ובלי המהרה, ולתצורה הפנימית של המחשב ורק אחר כך תמצאו את ההתייחסות לעיצוב של המחשב שכאמור מאוד שונה מכל מה שמוצאים כיום, גם בשוק ניידי המשחקים שהוא הרבה יותר מגוון וצבעוני ועסיסי מכל תחום אחר בשוק המחשוב.
מה מחכה בתוך ROG Zephyrus M?
ל-ROG Zephyrus M, בדגם GM501GS שנבדק לצורך הסקירה הזו, יש מסך עם פאנל IPS בגודל 15.6 אינץ' עם שוליים ממש לא צרים ברזולוציית FHD ועם תמיכה בקצב רענון של 144 הרץ ועם זמן תגובה של 3 אלפיות-השנייה, על הנייר כמובן. קצב הרענון הזה נובע גם מכך שהמחשב מגיע עם כרטיס התצוגה GeForce GTX 1070 של NVIDIA שמצויד ב-8 גיגה-בייט זיכרון תצוגה ייעודי מסוג GDDR5. כמובן שלצידו יש גם את שבב התצוגה המובנה במעבד, ובמקרה הזה מדובר ב-UHD 630.
המחשב גם זימן פגישה ראשונה עם המעבד Core i7-8750H של אינטל (Intel) שכפי שניתן ללמוד מהמספור שלו הוא מעבד מהדור השמיני של מעבדי ה-Core של החברה שעדיין מיוצר ב-14 ננו-מטר, והוא אחד מיני מספר מעבדי 6 ליבות פיזיות/12 ליבות לוגיות סמשפחת ה-Coffee Lake שהשיקה אינטל ברבעון השני של 2018 לשוק המובייל, ולא מפתיע שהוא מוכוון לשוק המחשבים הניידים שבהם הביצועים הם הדבר הכי חשוב.
Core i7-8750H פועל במהירות בסיסית של 2.2 גיגה-הרץ ויכול להגיע למהירות טורבו מרבית של 4.1 גיגה-הרץ. הוא מגיע עם 9 מגה-בייט של זיכרון מטמון חכם וגם TDP של 45 וואט שהוא יחסית, כמובן, גבוה עבור מחשבים ניידים והוא גם נוטה לההתחממות באופן לא מפתיע, במיוחד שמנסים להגיע למהירות המרבית שלו. לצידו מצאנו במחשב המסוים שהגיע לבדיקה 32 גיגה-בייט של זיכרון DDR4 דו ערוצי במהירות של 2,666 מגה-הרץ וזו כמות מכובדת ואף יותר מכך.
כמקובל כיום במחשבים רבים מגיע גם ROG Zephyrus M עם כונן פיזי תקני שלצידו כרטיס SSD. המחשב הגיע עם כונן HDD של סיגייט (Seagate) בנפח של 1 טרה-בייט שמסתובב במהירות של 5,400 סל"ד ועם כרטיס SSD בתצורת M.2 NVMe בחיבור PCIe x4 ובנפח של 256 גיגה-בייט כשיש אפשרות גם לנפח כפול.
למחשב יש יציאת USB Type-C אחת שתומכת ב-USB 3.1 דור שני, כמו גם 4 יציאות USB Type-A האחרות שממוקמות אחת מצד ימין ו-3 מצד שמאל לצד חיבור ה-HDMI 2.0 שתומך באפשרות לחבר את המחשב לתצוגה חיצונית שיכולה להראות תמונות ווידאו ברזולוציית 4K בקצב רענון של 60 הרץ, לכל היותר.
הרמקולים של המחשב נמצאים בחלק הקדמי משני הצדדים, והם חזקים. על הנייר העוצמה שלהם היא 3.5 וואט אבל הם נשמעים כאילו הם מוציאים מתוכם עוצמה הרבה יותר גדולה.
ויש למחשב המסוים הזה, כאמור GM501GS, עוד משהו גדול מאוד שאי אפשר להתעלם ממנו, אי אפשר שלא להבחין בו, ואי אפשר שלא להרגיש אותו כשסוחבים את המחשב על ציודיו בתיק – מטען שלא בטוח שהוא אינו שווה, מבחינת נפח וגודל, למיני מחשב כמו לדוגמה ה-NUC של אינטל (Intel), ומבחינת משקל הרבה יותר. הספק המסוים הזה יכול לספק עד 230 וואט כדי להאיץ במקצת את הטעינה של הסוללה שאמורה לפי הכתוב להספיק לעד 5.5 שעות עבודה. עבודה, לא משחקים.
דיבורים זה דיבורים, מה עם מספרים?
כאמור, זו הייתה הזדמנות ראשונה למדי לבחון מקרוב מעבד לתחום הניידים שמציע 6 ליבות פיזיות ו-12 ליבות לוגיות שניתן להאצה אמיתית וגם מלווה בכרטיס גרפי ראוי שניתן להאיץ. התוצאות, בקיצור ומראש, היו מרשימות. רק תראו את שתי התמונות מעל של תוצאות מבחן Cinebench R15 שבוצעו ב-Zephyrus M עם ובלי האצה, ובהאצה הכוונה להאצה מלאה, עד הסוף – וכפי שתראו בהמשך, זה דבר שקל יחסית לבצע במחשב הזה.
במבחן ה-OpenGL ללא האצה התוצאה הייתה 29.61 פריימים/לשנייה. עם הפעלת מצב ההאצה התוצאה זינקה ל-119.38 פריימים/לשנייה וז לא רק תוצאת שיא, זו גם הפעם הראשונה בה עברנו את קו שלוש הספרות. במבחן ריבוי הליבות קפצה התוצאה מ-653 נקודות מרשימות בפני עצמן אל 997 נקודות. ושימו לב למכפיל: בהאצה, שכל הליבות של המעבד הראשי הגיעו בממוצע למהירות של קצת יותר מ-3.9 גיגה-הרץ, הוא הגיע ל-6.71 לעומת 4.38 וזה שיפור של יותר מ-50% מבלי לעשות חשבון מדויק. מרשים ביותר.
ההאצה של הכרטיס הגרפי של Zephyrus M, שהוא GeForce GTX 1070 עם 8 גיגה-בייט זיכרון GDDR5 אם כבר שכחתם, באה כמובן במלואה לידי ביטוי במבחנים הגרפיים של המחשב. במבחן Valley היפיפה של Unigine אפשר היה לראות את הקפיצה העצומה בין עבודה רגילה לעבודה מואצת עם עליה מ-29.6 פריימים/לשנייה בממוצע ל-62.3 פריימים/לשנייה כשבשיא הקצב אף הגיע ליותר מ-170 פריימים/לשנייה.
ורוצים עוד דוגמה? בבקשה. במבחן Compute של Geekbench הזינוק היה מ-21,159 נקודות לכדי 86,127 נקודות – ואין צורך לציין שזו תוצאת שיא שלא התקרבנו אליה עד היום, נכון?
אחת המדבקות שנמצאת על המחשב מציינת שהוא VR Ready. אז בדקנו, וזאת באמצעות Superposition שיצאה Unigine כדי לבדוק בדיוק את התרחיש הזה – עד כמה מחשב מתאים לשימוש עם יישומי מציאות מדומה, ועם משחקים ביקום הזה בעיקר. התוצאה, כפי שאתם רואים, בבדיקה במצב המיטבי של הדרישות, הייתה בסדר, לא הרבה יותר, אבל בהחלט ברמה שאומרת שאפשר לשחק בנוחות את רוב המשחקים שמוצעים לפלטפורמות מציאות מדומה מבוססות PC. אפשר גם לראות שההשבב הגרפי הגיע לטמפרטורות גבוהות למדי, ושהבדיקה סחטה מהכרטיס את המשאבים שלו עד הסוף.
וכמו שנרמז בקיצור לפני כמה פסקאות, גם אם יש כרטיסי תצוגה טובים יותר, בתצורה הזו ROG Zephyrus M מביא את הביצועים שרוצים והם טובים, טובים מאוד.
אבל בכל זאת יש כמה מחירים קטנים שצריך לשלם כדי להשיג את התוצאת הללו, והראשון הוא רעש חזק מאוד של המאווררים והתחממות בלתי אמצעית – כמובן שזה אומר שלא מומלץ להריץ את המחשב בכל עת ובכל רגע בשיא המהירות. השני, כמו בכל נייד משחקים כמעט שיש בסביבה, הציפיות לפני מבחן הזמן של PCMark 8 לא היו בשמיים. וגם הפעם לא הייתה הפתצעה, וזאת בלשון המעטה. ROG Zephyrus M סיים את המבחן שלו לאחר שעה ו-3 דקות בודדות בלבד, וזו אחת התוצאות החלשות ביותר, אם לא הכי חלשה, שהתקבלה במבחנים שנערכו עבור הסקירות באתר זה, ואף לפני כן. האם יהיה לכך פתרון מתי שהוא? כנראה שלא.
על ממשקים ויישומים ממוקדי משחקיות
Gaming Center הוא היישום הראשי. זהו בעצם יישום השליטה והבקרה שהחברה משלבת בכל מחשבי המשחקים שלה. הוא מאפשר לקבוע מספר פרופילים של שימושי משחק, כולל שליטה בתצורת הצבעים של המקלדת אליה תמצאו התייחסות בעוד כמה פסקאות; הוא מאפשר לבחור בלחיצת עכבר קלילה לבחור את רמת ההמהרה, אם בכלל, על ידי לחיצה על מספר בין 1 ל-6; הוא מאפשר לבצע פעולות תחזוקה בסיסיות כמו ניקוי זיכרון; הוא מאפשר לבחון מספר נתונים על המחשב כמו כמות זיכרון פנויה, ועוד כמה וכמה דברים. הוא גם מאפשר גישה לכל היישומים האחרים שמרכיבים את חבילת היישומים שמספקת אסוס עם מחשבי המשחק שלה, כולל היישום שמגדיר את הצבעים, כולל בחירה מהירה של מצב תצוגה מבין כמה מוגדרים מראש ועוד. עבור חלק גדול מהשימושים הללו לא צריך להגיע ל-Gaming Center, כי למעשה מדובר ביישומים עצמאיים, אבל אין ספק שעדיף להשאיר אותו פועל ברקע. הוא מקל על החיים והוא באמת מקנה שליטה מאלה בכל ההיבטים של המחשב, כולל בשימוש הרגיל שלו.
אחד היישומים הללו מכונה Gamefirst והוא מאפשר לבחור כמה מרוחב הפס בחיבור לאינטרנט יוקדש לכל מיני משימות שונות באחד מכמה מצבי עבודה. מדובר בעוד נקודה קטנה שלפעמים שחקנים מהשורה אולי לא חושבים עליה, אבל שחקנים מקצועיים לא יפספסו ככל הנראה. אם בדיוק באמצע משחק מרובה משתתפים לוהט המחשב יחליט להוריד קבצי עדכון למערכת ההפעלה ברקע, זה יכול להוביל להפסד. בעזרת היישום הזה אפשר לדאוג שגם אם זה ייקא, ההשפעה תהיה מזערית.
יישום אחר בשם Sonic Studio מעניק שליטה ידנית וכמעט מוחלטת בהגדרות של שבב האודיו של המחשב, וגם במקרה הזה יש כמה מצבי שימוש שעבור כל אחד מהם ניתן להגדיר כל אחד מהפרטים כמו הדגשת בס, שימוש בצליל היקפי, הגדרת חוויית שמיעה בהתאם לתרחישים שונים, וגם שימוש באקולייזר מדויק יותר.
ROG Zephyrus M ואומנות עיצוב המחשב
אם יש דבר אחד שאי אפשר לקחת מאסוס זה את הניסיון שלה לנסות להיות כל הזמן שונה, להזרים משהו מעניין וחדש אל השוק בהיבט העיצוב. במקרה של מחשבי משחקים זה בדרך קל יחסית, אבל כמה דקות אחרי שמתחילים קצת להסתכל מסביב ל-ROG Zephyrus M, ועוד יותר לאחר שמדליקים אותו, מבינים שבכל זאת יש בו משהו, משהו שונה מיוחד. ולא אחרי שמבינים עד כמה כמה הוא דקיק להפליא ביחס למחשבי משחקים כמובן.
הדבר היפה והמעניין ביותר מבחינת עיצוב מתרחש לאחר ההפעלה, כשמרימים את המסך, ומגלים שיחד איתו גם המקלדת מתרוממת לה מעלה. התרוממות המקלדת מאפשרת הקלדה נוחה יותר והאוויר יכול לזרום טוב יותר מלמטה, אבל כיאה למחשב שמיועד לגיימרים לא רק אוויר עובר ויוצא מאחור, אלא יש גם אור אדום שנראה היטב בחדר חשוך. כן, ברור שאור אדום, מה כבר יכול להיות במחשב משחקים?
לא רק מתחת למקלדת ניתזים להם החוצה ניצוצות של אור אדום. גם הסמל של המותג המוכר Republic of Gamers, או ROG בקיצור, שממוקם על המכסה, נדלק באור אדום מבריק כשהמחשב מופעל והמכסה מורם אל על. מסביב, והמקלדת עוד מעט תקבל התייחסות, יש עוד הרבה נגיעות שמראות על תשומת לב רבה ומדוייקת לעיצוב כנדרש אפילו עבור מחשב משחקים מסוגו של ROG Zephyrus M. המכסה, למשל, זכה לגימור מוברש אלכסוני כשחלק אחד בכיוון הזה, החלק השני בכיוון ההפוך, שיש גם הבדלי גוונים קלים בין שני החלקים הללו כשאחד מעט אפור יותר מחברו. יש גם מגרעת קטנה במכסה מאחור מעל הצירים, בסגנון הטלפוני אבל כלפי חוץ. בשטח הזה מוצגות נוריות הבקרה של המחשב, כולל כמובן בקרת הטעינה. זה נחמד, כי זה אומר שלא צריך להרים את המכסה וגם לא לחפש בצדדים מסביב איפה הנוריות – הנה הן, ממש מתחת לקצה האף של המשתמש.
עיצוב בכל פינה
המחשב מעין סוג ממשיך ל-ROG Zephyrus. כמוהו הוא מציע פרופיל נמוך בעובי שנע בין 17.5 ועד 19.9 מ"מ כשהמחשב מתרומם על קצהו מאחור, כשמהצד הוא נראה ממש דקיק. מול חלק ממפלצות המשחקים שמסתובבות שם בחוץ, הוא נראה אפילו עדין משהו. טוב משהו. בכל זאת מדובר במחשב יחסית גדול וכבד ששוקל 2.45 קילוגרם, וזה אפילו פחות ממה שרוב האנשים יעריכו אם יתבקשו להעריך את משקלו במבט.
וכאמור, ממש אי אפשר לטעות בו שהוא מחשב משחקים, ולו רק בגלל שילוב והמשחקים של צבעי השחור והאדום. מסביב מבחינים בחריצי פליטת החום עם שני מערכים יחסית גדולים מאחור, ואחד נוסף מכל צד. הם חלק ממערכת קירור המבוססת על כינוס אוויר מלמעלה מעל למקלדת, ומתחת למחשב כשמרימים את המכסה לעבודה – ואם כבר עוסקים בכך, אז יש מאוורר גדול בכל צד שתורם לזרימת האוויר הקריר מעל למערכת החמה ודוחף את האוויר החוצה, ואילו מאווררים שבשיא עבודתם עושים הרבה מאוד רעש, וגם זה לא מונע את ההתחממות של המחשב לרמות שלא מוכרות במחשבי מיינסטרים.
יש עוד לא מעט נקודות עיצוביות. יש פס אלומיניום דקיק שעוטף את המקלדת משלושה כיוונים, יש ארבעה מקשים ייעודיים מעל לאזור המקלדת – אחד להפעלה ישירה של Gaming Center ושלושת האחרים שמאפשרים שליטה בעוצמת הקול כולל השתקה, יש כפתור הפעלה שנמצא גם הוא מעל המקלדת וזכה לנורית אדומה משלו. כדי לספק את הנגיעות האחרונות שילבה החברה את השם של המחשב, אבל בחלקים, באזורים שונים של המחשב: מקדימה Asus, מאחורה ממש באמצע בין יציאות האוויר Zephryus, וממש בקצה המכסה מאחור מוצאים גם את Republic of Gamers. נגיעות קטנות שמוכיחות שבאסוס, לפחות במקרה הזה, בהחלט הבינו שנייד משחקים צריך לבלוט כדי למשוך קהל לקוחות.
ואיך אפשר בלי התייחסות למקלדת?
האם יש דבר שמאפיין יותר מקלדת למשחקים מאשר הדגשה של המקשים WASD שהפכו לסטנדרט של שליטה בתנועה במשחקי יריות בגוף ראשון ומעבר לכך? כנראה שלא. באופן לא מפתיע זה בדיוק מה שמוצאים גם במקלדת עם התאורה הצבעונית מאחור של ROG Zephyrus M.
התאורה האחורית נשלטת בידי יישום שנקראא Aura Sync שניתן לגשת אליו ישירות או דרך מרכז השליטה המוזכר לעיל. המקלדת מחולקת למעשה לארבעה איזורי תאורת RGB שמעבר לצבעים ניתן לקבוע גם תצורה של שינוי צבעים עם צבע אחיד, שילוב של צבעים מתחלפים, תאורה בסגנון גלי ים, התאמה למוזיקה ועוד.
עם זאת, אם מישהו ציפה כאן למקלדת מכנית הוא אולי יתאכזב. מדובר במקלדת Chiclet רגילה למדי עם ירידה של 1.7 מ"מ, ולפי החברה יש שקע של כ-0.2 מ"מ בראש כל מקש שאמור לספק נוחות רבה יותר בעת השימוש. זה שקע שאפשר למצוא בכל מקלדת למעשה, וזה בעצם מסכם את הסטטוס שלה: מקלדת די סטנדרטית ונוחה להקלדה, וגם למשחקים.
דווקא משטח השליטה, או משטח העכבר אם תרצו, קצת מאכזב. אמנם השטח הפיזי של המחשב יחסית גדול אבל אסוס חילקה מאחור שטח רב לכונס האוויר, היא חילקה שטח שמוקדש לשורת המקשים הייעודיים, וחילקה הרבה שטח למקלדת עצמה כדי שיהיה ריווח טוב גם בין שורות המקשים. ורק למשטח העכבר לא נשאר. טוב, הוא לא הלך, והוא לא ממש קטנצ'יק אבל כנראה שבמחשבי משחקים זה בכל זאת לא ממש משנה – אתם מכירים מישהו שישחק משחק ברצינות בלי לחבר עכבר?
ובשורה התחתונה?
טוב, בסופו של דבר חייבים להתייחס גם למחיר, ו-ROG Zephyrus M הוא מחשב מאוד יקר הוא עולה כיום בתצורה בה הוא נבדק כ-10,500 שקלים, וזה הרבה. הוא מספק את העבודה ואת הביצועים שהוא מתחייב אליהם, והוא עושה את זה בצורה מצויינת. הוא גם מתאים לכל עבודה שתדרש ממנו, כל עוד הוא מחובר לחשמל – אבל כפי שהוזכר לעיל זו לא בדיוק בעיה שלו בלבד, אלא בעיה שמוכרת היטב במגזר ניידי המשחקים.
אם בכל זאת מוציאים מהמשוואה את הכסף, אם אפשר לומר זאת, הוא בהחלט מומלץ עבור מי שרוצה מחשב משחקים שכאמור גם ישמש אותו לכל היבט שימושי אחר.
סקירה זו מבוססת על סקירה שבוצעה עבור TGspot.