זמן מסך: Asus VivoBook S15 S532F – מחשב נייד עם מסך משני קטן שקצת מפספס את הפואנטה

כשבוחנים את VivoBook S15 של אסוס (Asus) מסביב הוא נראה כמו מחשב נייד סטנדרטי למדי, אם כי ניכרים סממני העיצוב המוכרים של אסוס – ולא רק בגלל שעל המכסה מגולפים שם החברה ושם הסדרה.

זהו מחשב גדול כמו כל מחשב נייד כמעט שמצויד במסך בגודל של 15.6 אינץ’, וזה אומר שאין כמעט חוסר ביציאות ובחיבורים. מצד שמאל של VivoBook S15 יש שני חיבורי USB Type-A מסוג USB 2.0 ומצד שני יש לו עוד שני חיבורי USB 3.1 Gen 1, אחד מסוג A ואחד מסוג C, ויש חיבור HDMI ומקום לכרטיס הרחבה בתצורת microSD. בדיוק מה שהייתי מצפה ממחשב שבסופו של דבר רוחב לא חסר לו – אם כי אני לא אוהב לגלות שוב שהיצרניות מוותרות על חיבור רשת מקומית.

למעשה VivoBook S15 כל כך סטנדרטי שדי מהר נזכרתי שהעיצוב החיצוני שלו זהה, לפחות כמעט לחלוטין, למחשב אחר של אסוס שסקרתי לפני כמה חודשים – וגם הושק כמה חודשים לפניו: ה-VivoBook 15. עד כמה דומה? כל היציאות/חיבורים בדיוק באותו מקום, יש בשניהם גם מגרעת מקדימה שמאפשרת לפתוח את המכסה בקלות רבה יותר ואפילו באמצעות יד אחת בלבד.

מסגרת NanoEdge ב-Asus VivoBook S15 ביקורת

זה גם אומר שבשניהם שילבה אסוס שתי טכנולוגיות עיצוב שעד לפני פחות משנה היו בלעדיות משהו למחשבים היותר מתקדמים שלה – וכזכור VivoBook היא בסופו של דבר משפחת מחשבי המיינסטרים שלה, סדרה שהיא מייעדת בעיקר לשימושים כוללים עם הטיה חזקה לשימושים ביתיים.

האחת היא NanoEdge, השם אותו נתנה החברה למסגרת הדקיקה למדי שמקיפה את המסך במיוחד מסביב ופחות מלמטה. אולי היא בחרה כך כי היא רצתה כנראה שיהיה מקום לכתוב את שם המותג, אבל זה בדיוק מסוג הדברים שאין להם ממש תשובה. הטכנולוגיה/תכונה הבולטת הנוספת כבר זכתה מזמן לשם השנייה היא ErgoLift שגורמת עם פתיחת המסך להתרוממות קלה של המקלדת, כשהמסך נע כלפי מטה במקצת אל מתחת לגוף. במקרה של VivoBook S15 מדובר בהגבהת המקלדת בזווית של 2 מעלות שלפי חוקי הארגונומיה אמורה לגרום להקלדה להיות נוחה יותר. בדרך גם לא מזיק שנכנס קצת אוויר מלמטה כדי לעזור בקירור, אבל ככל הנראה הנחת היסוד הייתה הרצון לספק את היכולת להקליד בנוחות.

VivoBook S15 – המסך 2.0 שעושה את ההבדל

ביקורת VivoBook S15 תמונת ScreenPad 2.0 מקרוב

אבל כמובן שיש הבדל בין שני המחשבים, ואיך אומר זאת בעדינות, הוא בעצם זועק יש לעיניים ברגע שפותחים את המכסה של ה-VivoBook S15. אי אפשר להתעלם ממנו, גם כשהמחשב כבוי, כי מדובר במסך לכל דבר ועניין שגודלו 5.65 אינץ’ ויושב בדיוק במקום של משטח השליטה המסורתי. בעצם, הוא כגדול יותר מכל משטח שליטה שאני זוכר, כולל של ה-VivoBook 15 שהוזכר כבר כאן יותר מאחת.

המסך מיוצר בטכנולוגיית IPS ומציע רזולוציית FHD והוא כמובן תומך מגע. הוא מכוסה בזכוכית הגנה נגד שריטות וכתמים והוא תומך בטכנולוגיית מגע שמאפשרת זיהוי עד ארבע אצבעות בו זמנית. וזה חשוב, כי למשל טפיחה קלה עם שלוש אצבעות מאפשרת לעבור בין שימוש במסך כמסך לבין שימוש במסך כמשטח שליטה רגיל. טוב, רגיל הוא לא, אבל בכל זאת.

המסך, או ScreenPad, שמוטמע ב-VivoBook S15 הוא כבר בגרסתו השנייה. את גרסתו הראשונה ניתן היה למצוא למשל ב-ZenBook 13 המרשים אז הוא בעצם סיפק את היכולת בנגיעה קלה על כפתור להפוך את משטח השליטה למקלדת המספרים של המחשב, אבל זהו. הפעם כבר מדובר במסך מגע לכל דבר ועניין שיכול להריץ אפליקציות והוא משמש כמסך משני למסך הראשי. בנוסף זה אומנם לא מסך הענק שנמצא מעל המקלדת של ה-ZenBook Pro Duo המאוד ייחודי, אבל הוא באמצע הדרך לשם ולמעשה, בגדול, מתפקד באותה צורה.

אז מה עושים עם ScreenPad 2.0?

במסך הראשי של ScreenPad מוצגות כמה אפליקציות להרצה שחלקן אפליקציות להרצה באופן מלא וחלקן יותר בכיוון של עזרה לשימוש השוטף. כן, אחד מהם זה להשתמש במשטח כמקלדת מספרית, כי למה להיפטר מדבר טוב? אפשר להריץ גם את Evernote, יישום שמאפשר לשמור במחברות פריטי מידע ממקורות שונים לטובת פרויקטים כאלה או אחרים, ואפשר גם להריץ את My Asus שהוא היישום הראשי שמציעה אסוס לצורך ההגדרה והניהול של VivoBook S15. יש עוד כמה דברים אבל למה לא לתת לכם לגלות בעצמכם אם זה יהיה לרלבנטי?

ScreenPad יכול לשמש כמשטח שליטה או כמסך נוסף, אבל לא ביחד. האפשרות להשתמש בו עכבר, כמו גם אפשרויות ניהול אחרות, מופיעות כשגוררים את המסך כלפי מעלה אם לא נמצאים בעמוד הראשי שלו. בתחתית יש שורת פקודה שהצלמית השמאית שלה היא עכבר. לחיצה עליה והוא משמש כמשטח שליטה. לחיצה על ה-X בפינה הימנית העליונה של המסך, והוא חוזר להיות מסך מגע. בצד השני יש את צלמית ההגדרות שמאפשרת לבחור, לדוגמה, את הבהירות של המסך, את תמונת הרקע שלו ואפילו קצב רענון (בין 50 ל-60 הרץ).

כפתור הבית ממוקם במרכז והוא עושה בדיוק מה שהוא עושה בכל אתר אינטרנט. מימין לו יש כפתור שמאפשר להציג באופן ממוזער את כל היישומים שפתוחים באותו רגע ב-ScreenPad, ואף לעבור ביניהם בדיוק כמו בחלונות. עוד צלמית אחת חשובה היא צלמית הקבוצות הצמודה לצלמית ‘העכבר’. במסך שהיא פותחת ניתן להגדיר קבוצות שונות של יישומים – למעשה זוגות של יישומים – להרצה בו זמנית כולל פריסה שלהם על גבי המסך הראשי של המחשב. את הזוגות הללו מגדירים מתוך היישומים שפתוחים באותו רגע, וההגדרה מתבצעת באופן אוטומטי או באופן ידני עם גרירה והטלה של היישומים הזמינים לקבוצה שמטפלים בה – ואפשר עד ארבע קבוצות.

כשפותחים יישום ב-ScreenPad מופיעה צלמית נוספת בשורת הפקודות שנראית כמו חץ. לחיצה עליה ‘זורקת’ את היישום הפתוח אל התצוגה הראשית בפתיחה מלאה. בדומה לכך, אפשר לגרור יישומים מהמסך הראשי אל ScreenPad, אם באמצעות החץ שמופיע או באמצעות גרירה עד הסוף באופן ידני עם העכבר.

מקש פונקציה ייעודי, שמשולב ב-F6, מאפשר בלחיצה קלה לעבור בין שלוש האפשרויות של משטח השליטה: מבוטל לחלוטין, משטח שליטה בלבד או ScreenPad.

אז האם זה שימושי ב-VivoBook S15?

זה יותר נחמד וגימיק משימושי באמת. הוא יכול להיות מאוד שימושי בהרצת יישומי סיוע, כדוגמת המקלדת המספרית והאפשרות להריץ קבוצות של יישומים ביחד בלחיצת כפתור – ויש גם אפשרות להציג קיצורי מקלדת שונים לביצוע פקודות במהירות. אבל כל זה שימושי רק אם בעצם מחברים עכבר קבוע למחשב ומשתמשים ב-ScreenPad כמסך משני, אחרת זה די מעצבן לפעמים אפילו.

אם אסוס תמנף את זה לאפשרות להוריד אפליקציות מותאמות ייעודיות – נגן מוזיקה, הצגת תמונות, מזג אוויר וכדומה, ואם היא תפרק לדוגמה את MyAsus לכמה יישומי עזר במקום הכל בחלון אחד גדול שקשה לראות מה כתוב בו כשהוא מורץ ב-ScreenPad, יכול להיות שיהיה לה קלף מנצח – אבל שוב, רק ככלי עזר ובלי לוותר על חיבור עכבר.

הפוטנציאל שם, ואולי הוא ימומש ב-ScreenPad 3.0.

בחזרה למחשב

לא רק מבחינה חיצונית יש דברים דומים בין מושא הסקירה הזו, VivoBook S15 לבין VivoVook 15. כאמור מדובר באותו גודל מסך ובאותה רזולוציה , FHD ביחס היבט של 16:9 עם זוויות צפייה של 178 מעלות מכל הכיוונים ועם יחס מסך לגוף של 88%.

גם המעבד הראשי זהה. הדגם שהגיע לבדיקה שלי הוא כפי שאפשר לראות בכותרת הוא S532F והוא מצויד במעבדי ה-Core מהדור השמיני של אינטל (Intel). במקרה המסוים הזה זה אותו מעבד Core i7-8565U ממשפחת ה-Whiskey Lake שעברה רענון, בדיוק כמו במחשב הקודם, עם TDP של 15 וואט שבהחלט עוזר למחשב רוב הזמן לא להתחמם – עד שקצת מתחילים לשחק ואז הקול המאוד לא צלול של המאווררים נשמע היטב למדי.

אבל יש שינוי אחר משמעותי למדי וזה השבב הגרפי הנוסף שבמחשב החדש יותר הוא MX250 של Nvidia לעומת MX110 שהיה במחשב הישן יותר ולמעשה לא היה משמעותי בכלל. ב-VivoBook S15 השבב של Nvidia אכן חזק יותר באופו משמעותי מה-HD 620 המשולב כברירת מחדל, כך שהוא משפר באופן מהותי את יכולות המשחק שלו – אבל בלי להיסחף, זה רחוק מלהיות מחשב משחקים אמיתי. בקטנה.

גם במחשב הנוכחי 8 גיגה-בייט זיכרון RAM צרובים בלוח אבל הפעם מדובר בזיכרון DDR4-2666 שמחוזק בעוד מודל של 8 גיגה-בייט זיכרון שכבר נמצא בתושבת. גם כונן האחסון צמח ל-512 גיגה-בייט ומדובר בכרטיס NVMe של ווסטרן דיגיטל (Western Digital). ההפתעה היחידה לרעה בהיבט של התצורה הטכנולוגית של המחשב הייתה שהוא הגיע עדיין רק עם תמיכה ב-WiFi 802.11ac ולא קודם ל-WiFi 6.

יש גם שני רמקולים הנתמכים בידי טכנולוגיית SonicMaster הקניינית של אסוס כדי לספק קול היקפי, ומדובר ברמקולים שפותחו תחת הרשאה של הארמן קרדון (Harman Kardon) והתוצאה סבירה בהחלט, במיוחד עבור שימושים ביתיים, אבל פחות לשימושים שנקודת האיזון שלהם נוטה יותר לאהבת מוזיקה.

המחשב מגיע עם סוללה בת שלושה תאים בנפח עבודה של 42 וואט/שעה שתומכת בטעינה מהירה לפיה טענת 60% מהסוללה, ממצב אפס, נמשכת קצת פחות מ-50 דקות. הסוללה אולי קצת קטנה יחסית, כפי שתיווכחו מיד, אבל כנראה היא עוזרת לכך שעוביו של המחשב 18 מ”מ בלבד ומשקלו 1.8 ק”ג, וזה יפה מאוד עבור מחשב שמצויד במסך בגודל של 15.6 אינץ’.

המקלדת מציעה ריווח יפה מאוד בין המקשים הראשיים. המקשים עצמם ממוצבים מעל קפיץ גבוה יחסית שאמור לגרום למשתמשים להרגיש כאילו מדובר במקלדת שולחנית. ה לא בדיוק מצליח, אבל זו רק שאלה של התרגלות. המרחק בין המקשים מצוין, אבל אני לא אוהב את ההתעקשות להכניס בצד את המקלדת המספרית, במיוחד שהרי יש אותה בסופו של דבר ב-ScreenPad. גם מקשי החצים מעט קטנים מדי.

אבל מה שמוזר במחשב שקיבלתי לבדיקה, בצבע כסוף, במצבי תאורת מקלדת מסוימים ותאורה סביבתית מסוימים אי אפשר לראות את האותיות על המקלדת. תאורת הלד מאחור לא רק מקיפה את המקשים אלא גם נפלטת דרך האותיות עצמן. ברוב המקרים תגלו שבשילוב המסוים הזה בו המקשים עצמם בהירים, עדיף לעבוד בלי תאורה או עם תאורה מלאה ברוב המקרים.

ואלו תוצאות המבחנים

בפסקה הקודמת היה רמז לכך שהסוללה לא סיפקה אותי. היא החזיקה מעמד 3:32 שעות במבחן הזמן של Work מחבילת הבדיקה PCMark 8 וזה פחות או יותר מה שסיפק גם ה-VivoBook 15. זה סביר, אבל כנראה שבשולי יום העבודה כבר תחברו את ה-VivoBook S15 לחשמל, אם לא לפני כן.

מבחינת ביצועים הוא הביא אל השולחן בדיוק את מה שניתן היה לצפות ממנו, ולא יותר, ומדובר בתוצאות מעט טובות יותר מאלו של חברו הוותיק בזכות הכפלת הזיכרון וגם השינוי החיובי של השבב הגרפי לגרסה מתקדמת קצת יותר. זה בא לידי ביטוי ב-4,250 נקודות סבירות מאוד במבחן אמת המידה PCMark 10.

וגם בהיבט הגרפי כאמור חל שיפור משמעותי בזכות ההוספה של השבב הגרפי הייעודי, וגם אם זה לא מחשב שמיועד למשחקים תובעניים, הוא בהחלט יכול להתמודד עם לא מעט משחקים קצת מיושנים יותר, לא בהרבה, וזאת בזכות היכולת לסיים את מבחן Valley עם קצב שקרוב ל-38 פריימים/לשנייה.

המחיר של VivoBook S15 ומסקנות קצרות

המחשב בישראל נמצא כעת בנקודת מעבר כבחנויות לצד דגמים עם מעבדי אינטל מהדור השמיני יש גם דגמים שמבוססים על מעבדי דור עשירי. זה אומר שהמחיר של המחשב המסוים שבדקתי, בתצורה אלי הגיע, ירד אל מתחת לקו ה-5,000 שקלים. ללא ספק, כפי שכבר יכולתם לראות בסקירה של ה-Yoga C740 בפרוטרוט, יש למעבדי הדור העשירי – גם אם הם עדיין מעבדי 14 ננו-מטר ממשפחת ה-Comet Lake – יתרון בביצועים לעומת מעבדי הדור השמיני כשנשארים במסגרת של משפחת ה-U. עם זאת הפרש המחיר עומד על כמה מאות שקלים ואף יותר, כך שצריך לחשוב היטב מהו יחס התמורה.

כך או כך, השימושיות לא ממש משתנה בגלל החלפת המעבד, והנקודה העיקרית של המחשב הזה הוא השילוב של ScreenPad 2.0 במחשב שמיועד בסופו של דבר למיינסטרים. כפי שכבר כתבתי בפירוט זה נחמד, ויש לזה פוטנציאל להיות מאוד שימושי, אבל רק אם משתמשים במקביל גם בעכבר.

One thought on “זמן מסך: Asus VivoBook S15 S532F – מחשב נייד עם מסך משני קטן שקצת מפספס את הפואנטה

  • 4 במרץ 2020 at 17:38
    Permalink

    כן, קצת לא מסתדר לי הגימיק הזה של המסך המשני..

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.