איך זהטלפונים

איך זה Xiaomi Mi Mix 2? שבע נקודות שצריך להתייחס אליהן

אין ספק בגלל ש-Mi Mix 2 נחשב על ידי שאומי (Xiaomi) לאחד ממכשירי הדגל שלה ב-2017, אם לא המכשיר בהא הידיעה – למרות שבהיבטים רבים ה-Mi 6 היה הרבה יותר טוב, ואולי הוא ראוי לסימון כמי שנשא את דגל החברה בשוק עליו היא הסתערה בכל העוצמה בשנה שהסתיימה. בכל מקרה, מדובר במכשיר שהיא השקיעה בעיצוב שלו את הנשמה שלה, כי הוא בא להמשיך את דרכו של ה-Mi Mix פורץ הדרך ולשמור על המעמד שיצרה עבור עצמה באמצעות המכשיר שהביא לעולם שלושה צדדים כמעט בלי מסגרת בכלל – אבל רק כמעט.

1. העיצוב בהחלט מנצח

ואכן העיצוב הוא הדבר הראשון שיש ל-Mi Mix 2 להציע, וכפי שניתן היה לראות כבר בהמרצת הפתיחה שלו, מדובר בעיצוב מאוד מרשים. לא סתם כנראה החליטו בשאומי 'לחרוט' על גבו Mix Designed by Xiaomi. יש פה אמירה ברורה של גאווה, של חברה שבטוחה שהוציאה ממפעל הייצור שלה מכשיר מוביל, וכנראה שהיא צדקה לאור ריבוי המכשירים שמחקים את ה-Mix/Mix 2 אם בשם ואם במראה.

המכשיר, כאמור, מרשים. זה מתחיל בגב הקרמי המבריק והמבהיק שגם, איך לא, מושך כתמי שומן למרות שקל לנקות אותו, זה ממשיך בקווים מעוגלים מכל נקודת מבט כמעט, כולל השוליים המיוצרים מאלומיניום שגולשים באופן חלק מקצה המסך אל הגב וכולל הפינות. אבל מה שהכי מרשים הוא כמובן החלק הקדמי. כאמור, עדיין מרגישים יש למסך מעט שוליים, ועבור רבים זה אפילו בגדר טוב שכך. אבל המסגרת דקיקה מאוד, ומה שדקיק במיוחד הוא החלק התחתון של המכשיר שצר יותר מתמיד ומכיל את המצלמה הקדמית וכמובן גם מספק מעין כיסוי למכלול התחתון של המכשיר שמכיל את מחבר ה-USB Type-C, את הרמקול והמיקרופון. למעלה אין חיבורים. יש רק חור קטן לצורכי איפוס ויש גם מיקרופון קטן ומוסתר למדי שמטרתו לפעול במקביל למיקרופון שלמטה כדי להפחית את כמות הרעשים הסביבתית.

מה שהכי יפה בעיצוב הזה הוא הצבע השחור האמיתי של המסך. הגוון שלו זהה לחלוטין לזה של פסי הצד, כך שברגע שהמכשיר מכבה את המסך לא רואים בגלל שוליים.

המצלמה היחידה מאחור ממוקמת בדיוק מעל חיישן טביעות האצבע ולצידה מבזק. המצלמה בולטת החוצה, ובדרך כלל זה לא נחשב לבחירה מוצלחת של חברה, אך היא לפחות זכתה להגנה מסביב של טבעת מוזהבת שמעט בולטת כדי למנוע שריטות מהעדשה עצמה – ובדרך גם מוסיפה עוד אלמנט של יופי. חיישן טביעות האצבע מעט שקוע כך שקל לגשש ולמצוא אותו בקלות בכל אצבע בה רוצים להשתמש.

2. על צילום ועל סלפי (לא) הפוך

אחת השאלות הראשונות שנשאלו, ולא אחת, הייתה איך זה לצלם סלפי עם מצלמה שממוקמת למטה? התשובה: זה לא קורה. ברגע שעוברים במצלמה לצילום במצלמה הקדמית מקבלים המלצה, ובדיעבד ברורה לחלוטין, לסובב את הטלפון כך שהמצלמה תהיה למעלה. אלמנטרי, היה אומר על זה אחד שיכונה כאן שרלוק הולמס, לצורך העניין. כל ניסיון לצלם סלפי בהחזקה ‘המקורית’ של המכשיר, עם לחיצה על כפתור הצילום, ללא השהיה, מוביל לצילום האצבע. טוב, אולי גם רואים משהו מאחוריה. כן. בדיעבד זה אכן ברור מאליו.

אבל אחרי שהשאלה הזו זכתה לתשובה, זה גם המקום להתייחס למצלמה העיקרית, וסליחה מראש ממי שחושב שהמצלמה הקדמית שמיועדת לצילומים העצמאיים היא זו שחשובה יותר.

ובכן מדובר במצלמה שמצוידת בחיישן IMX386 של סוני (Sony) בגודל 12 מגה-פיקסל עם מפתח צמצם f/2.0, וזאת לעומת חיישן בגודל 16 מגה-פיקסל עם מפתח זהה ב-Mi Mix. אבל יש הבדל משמעותי אחד הרבה יותר מגודל החיישן – המצלמה של Mi Mix 2 מצוידת במייצב אופטי על ארבעה צירים לעומת מייצב תמונה אלקטרוני במכשיר הדור הקודם, וזה אומר פחות רעשים מיותרים בתמונות בגלל תזוזות יד וגם צילומי תקריב טובים יותר.

אבל האם התוצאה משביעת רצון? לא ממש, למרות שבסך הכל היא מעט טובה יותר מזו של התמונות שהופקו ב-Mi Mix. כפי שאפשר לראות מאוסף הצילומים להלן, הזום לא משהו, גם אם הוא לא ברמה המרבית שלו, והתמונה יכולה אפילו להיות נוראית – נא להימנע. בתמונות באור יום בחוץ, אפשר לראות שהצבעים בסך הכל די מדויקים, ההפרדה טובה, המצלמה מצליחה גם להימנע מטשטוש גוונים קרובים, ואור בהיר לבן אינו גורם לטשטוש קצוות, וההפרדה די ברורה בין הפריטים לרקע. בנוסף, רק בהגדלה מרבית, עד לגודל שלא משתמשים בו בדרך כלל להוציא אולי צלמים מקצועיים, אפשר להבחין ממש בקצוות במעט עיוות כרומטי, וגם אז אם מחפשים אותו.

בתמונות בתוך חדרים כבר אפשר להרגיש בגרעיניות גם במקומות בהם יש תאורה יחסית סבירה, ובצילום של אנשים בתנועה, 'בשליפה מהירה' ובלי ממש לכוון, ניתן להבחין אפילו במריחות. מעבר לעובדה שב-Mi 6 יש שתי מצלמות מאחור, 'בקרב' בין שני מכשירי הדגל של החברה בהיבט של הצילום, הוא מנצח בגדול את ה-Mi Mix 2.

Xiaomi Mi Mix 2 Camera

3. דור הולך, דור בא, ומה השתנה?

ההתייחסות כאן היא לעיצוב ולמראה הכללי ולא לתצורה הטכנית. הרי ברור שזו השתנתה במרחק של שנה. טוב, בעצם ברור זו מילה יחסית. כבר היו חברות שהוכיחו ששדרוג זו מילה גדולה שאפשר להצמיד אותה גם לאי שדרוג מהותי.

ההבדל המשמעותי ביותר בין ה-Mi Mix 2 ל-Mi Mix הוא כמובן גודל המכשיר. בעוד שהמכשיר הראשון שאב את השראתו מ-Mi Max מבחינת הגודל והעיצוב המעט מרובע הכללי של המכשיר, בדור הנוכחי אין קשר בין שני המכשירים. ה-Mi Mix 2 מציע מסך בגודל 5.99 אינץ' לעומת 6.4 אינץ' של קודמו. בגודל פיזי זה בא לידי ביטוי בכך שהיורש קצר בדיוק ב-7 מ"מ – אורכו עומד על 151.8 מ"מ לעומת 158.8 מ"מ של מכשיר השנה שעברה, וגם הרוחב כמובן הצטמצם מ-81.9 מ"מ ל-75.5 מ"מ. יחד עם המראה המעוגל יותר, ה-Mi Mix 2 נראה הרבה הרבה יותר קטן לעומת ה-Mi Mix, יותר ממה שאפשר ללמוד מקיצוץ גודל המסך, וגם אם המראה הזה מתבסס מעט על מעין אשליה אופטית קלה.

ועוד משהו, השוליים של המכשיר החדש יותר אפילו מעט יותר מורגשים מאלו של ה-Mi Mix, אבל שוב, הוא נראה מעודן ויפה יותר, למרות שכמו בכל דבר שקשור לטעם וריח – אי אפשר להתווכח.

ויש עוד שינוי קטנטן – יחס ההיבט עלה מ-17:9 ל-18:9, וזה אומר כמובן קצת יותר פיקסלים, כי הרזולוציה הבסיסית לא השתנתה – היא נותרה +FHD.

4. ועכשיו לתצורה

איך מזהים מכשיר דגל ששייך ל-2017? נכון, לפי המערכת על שבב, או בשפה טכנולוגית טלפונית חכמה אומרים Snapdragon 835 על כל שמונה ליבות ה-Kryo שלו, 4 במהירות מרבית של 1.9 ג'יגה-הרץ ו-4 במהירות מרבית של 2.45 ג'יגה-הרץ, ועם השבב הגרפי Adreno 540. יחד איתו מציע המכשיר כמה תצורות של זיכרון, וגם עוד דגם שכולו קרמי אבל אותו נשאיר בצד. ה-Mi Mix 2 'הרגיל' יכול להגיע עם 6 ג'יגה-בייט זיכרון עבודה שמלווים ב-64/128/256 ג'יגה-בייט זיכרון אחסון. המכשיר שכאן מסוקר הוא אחד עם זיכרון האחסון המינימלי, 64 ג'יגה-בייט. כמו קודמו, לא ניתן להרחיב את הזיכרון הזה באמצעות כרטיס חיצוני.

מבחינת קישוריות תומך המכשיר ב-WiFi 8021.11ac בערוץ כפול ובבלוטות' 5.0, וזאת כמובן מעבר לתמיכה בדור רביעי וב-GPS, הסטנדרטיים לחלוטין.

מערכת ההפעלה עמה הגיע המכשיר המסוים שנבדק עוד הייתה MIUI 8, אבל מהר מאוד התברר שכבר מחכה עדכון ל-MIUI 9 עם תמיכה מלאה באנדרואיד 7.1, על כל המשתמע מכך.

5. ומה עם הסוללה וזמן העבודה?

והגענו לעוד הבדל משמעותי בין ה-Mi Mix לממשיך דרכו האידאולוגי Mi Mix 2 – הסוללה. צניחה משמעותית למדי יש לומר, מ-4,400 ל-3,400 מילי-אמפר/שעה, וכן זה הדבר העיקרי שצריך לוותר עליו כיום כשמקצצים את המסך בכמעט חצי אינץ' ואת הגוף אפילו יותר. זה לא אומר שהמכשיר לא מחזיק יום עבודה. את זה זה הוא עושה בקלות בעבודה, ואפילו כמעט יומיים אם עובדים אתו בקלילות, ולא טוחנים את הטרנזיסטורים של המערכת על שבב במשחקים ובסרטים, אבל בכל זאת, זה אומר שאפשר לעשות אתו פחות מאשר עם חברו הוותיק יותר. ומה לגבי הטעינה? על הנייר אמור המכשיר אמור לתמוך ב-Quick Charge 3.0, בפועל זה לא ממש התממש מול העיניים הבוחנות. לא ברור אם זה בעיה במכשיר המסוים שנבדק כאן, אבל גם בבדיקה עם מטען מהיר שמשמש ביום יום להטענת Mi Max 2, בו הוא מדליק את הסמן שמראה שיש טעינה ברמה של Quick Charge 3.0, המכשיר נזקק לקצת יותר משעתיים כדי למלא את הסוללה שלו. הסוללה הענקית של Mi Max 2 נדרשת לפחות משעתיים.

6. ובעצם איך זה לעבוד איתו בכלל?

יש כמובן את ההיבט של המבחנים, והתוצאות לא ממש הפתיעו – אומרים שאחרי שנתקלת במכשיר אחד עם Snapdragon 835 אתה כבר יודע מה האחרים יספקו. טוב ברור שלא אומרים דבר כזה, אבל עם 4,372 נקודות במבחן Basemark OS II ועם 37,852 נקודות במבחן Basmark X הוא התמקם בדיוק באזור של כל המכשירים שעברו מבחנים בחודשים האחרונים, והיו מבוססים על המעבד המסוים של קוואלקום. מה זה אומר בפועל? עבודה חלקה, נקייה, וגם במשחקים כבדים אין שום בעיה.

המסך מספק צבעים עזים, אולי אפילו מעט יותר מדי, ויש קצת צורך לשחק עם ההגדרות השונות של התצוגה כדי למצוא את רמת הבהירות והניגודיות שיתאימו לכל אחד.

הבעיה המרכזית של המכשיר הזה, מבחינת שימושיות, וזו שתגרום לכל אחד כנראה למהר להרכיב את הכיסוי שמגיע עם המכשיר כברירת מחדל, היא הצד האחר של היפה והקרמי: החלקלקות של הגב. המכשיר אולי לא 'עף', אבל יש בהחלט הרגשה שהוא עומד להחליק מהידיים. עוד פעם נתקלים פה במכשיר שהיופי בסופו של מסתתר מתחת לכיסוי מגן כזה או אחר. כמובן שאפשר לבחור שלא. שוב חוזרים כאן לטעם ולריח.

7. המחיר

לא זול, אבל ממש לא נורא. בכתיבת שורות אלו נמכר בהנחה ב-Gearbest, שממנה התקבל לבדיקה, בפחות מ-1,800 שקלים לפני מע"מ ומשלוח. המחירים בארץ דומים מאוד ביבוא המקביל, קצת יותר מ-2,000 שקלים. אתם מכירים הרבה מכשירי דגל שעולים בסביבות המחיר הזה? לא. האם לקנות? מבחינת ביצועים לא חסרים לו מתחרים, מבחינת יופי אכן יפה מאוד ואפילו מרשים ביותר, אבל זו כבר שאלה של טעם, ואם צילום הוא דבר חשוב, אז יש לו בעיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *